זהר חלק ג קיט ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק ג · קיט ב · >>

הוסף תרגום


דף קיט ב

מתוך: זוהר חלק כה (עריכה)

זוהר חלק ג דף קיט/ב עד דתליין מן רישא וכגוונא דרישא נטיל בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה מ"ט בגין דאחיד ביה ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו. בלעם הוא אשמש בכלהו כתרין (נ"א דרגין) תאין והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר מה אקוב לא קבה אל (דאיהו רישא בגין) דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי אל אוקימנא האי מלכותא קדישא נטיל שמא כגוונא דכלא והאי טב וחסד דהאי עלמא (ס"א אוקימנא באתר אחרא עלאה והוא טב וחסד דעלמא האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא) ובגין כך אקרי אל אלא דאיהו זועם בכל יום דאשתכח ביה דינא. ות"ח אל שדי הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו אמר לעולם די דהא האי אל הוא דאזדווג בהדיה ובגין כך אקרי אל שדי אל דשדי. ועל דא מה אקוב לא קבה אל בגין כך כגוונא דאתער רישא ה"נ אתער תתאה. בכה רבי אלעזר פתח ואמר קולה כנחש ילך וגו'. השתא (כהאי גוונא) דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש. חויא כד איהו (ד"א בדינא) כפיף רישא לעפרא סליק זנבא שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי. רישא דאתכפיא לתתא. ועם כל דא מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי. האי רישא. אע"ג דאיהו כפיף לעפרא הוא מדבר למטלנוי בגין דא קולה כנחש ילך והשתא שאר עמין דאינון אחידן כזנבא סלקין לעילא ושלטין ומחיין ורישא כפיף לעפרא כד"א נפלה לא תוסיף קום וגו'. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיר (ס"א ונטיל) ליה כד"א שמוני נוטרה את הכרמים אלין עמין עככו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי אמר אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה די ליה דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר. זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב כי יעקב בחר לו יה וגו'. א"ל רבי אלעזר מהו לסגולתו. א"ל תלת אבהן אלין אקרון סגולה בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא כהנים לויים וישראלים. וכלא חד. ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב והייתם לי סגולה מכל העמים:

ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'. לבתר מה כתיב ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה היינו שכינה שרויה במערב ואוקמוה. כתיב ויברכם ביום ההוא לאמר בך יברך ישראל לאמר וגו'. וישם את אפרים וגו'. בך יברך ישראל. ישראל סבא. מאי קמ"ל אלא בך יתברך ישראל לא כתיב או בך יבורך ישראל מהו יברך ישראל. אלא ישראל קדישא לא יברך לעלמא אלא בך דאנת במערב וכתיב אני אל שדי פרה ורבה. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר בך יברך ישראל לאמר. בך יברך לעלמא. והאיך חמא והכתיב (שם) ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'. אלא שכל את ידיו כתיב מאי שכל אלא ימינא הוה זקיף וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריהא דשכינתא על רישיה כדין אמר בך יברך ישראל וחמא דאיהו למערב ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא ולמהוי בזווגנא חד וצפון מקבלא לה תחות רישא ודרום מחבקא לה הה"ד שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. והא אוקימנא ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא וכדין כללא חד לאתברכא עלמא. תנן כל האומר תהלה לדוד ג"פ בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב