זהר חלק ג פא א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כג (עריכה)
מאן דאשתדל בה אתדכי ולבתר אתקדש דכתיב "קדושים תהיו" - קדושים היו לא כתיב אלא "תהיו" - תהיו ודאי.
א"ל הכי הוא ומקרא כתיב "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" וכתיב "אלה הדברים וגו'".
תאנא קדושה דאורייתא קדושה דסליקת על כל קדושין. וקדושה דחכמתא עלאה סתימאה סלקא על כלא. אמר ליה לאו אורייתא בלא חכמתא ולא חכמתא בלא אורייתא וכלא בחד דרגא הוא וכלא חד אלא אורייתא בחכמה עלאה אשתכחת ובה קיימא ובה אתנטעו שרשהא מכל סטרין.
עד דהוו אזלי אשכחו חד בר נש בלקינטא דקוסטא (ס"א בלקיטנא דקיסחא) רכיב על סוסיא אשתמיט ידוי לחד ענפא דאילנא. א"ר יוסי האי הוא דכתיב "והתקדשתם והייתם קדושים", אדם מקדש עצמו מלמטה מקדישין אותו מלמעלה. הה"ד "קדושים תהיו כי קדוש אני יי'":
תאני רבי אבא פרשתא דא כללא דאורייתא היא. וחותמא דקושטא דגושפנקא היא. בפרשתא דא אתחדשו רזין עלאין דאורייתא. בעשר אמירן וגזרין וענשין ופקודין עלאין דכד מטאן חברייא לפרשתא דא הוו חדאן.
אמר ר' אבא מאי טעמא פרשתא דעריות ופרשתא דקדושים תהיו סמוכין דא לדא? אלא הכי תאנא כל מאן דאסתמר מאלין עריין בקדושה אתעביד ודאי. וכל שכן אי אתקדש בקדושה דמאריה. והא אתערו חברייא אימתי עונתן דכלא לאתקדש בר נש. תא חזי מאן דבעי לאתקדשא ברעותא דמאריה לא לישמש אלא מפלגות ליליא ואילך או בפלגות ליליא דהא בההיא שעתא קב"ה אשתכח בגנתא דעדן וקדושה עלאה אתער. וכדין שעתא היא לאתקדשא. האי לשאר בני נשא. תלמידי חכמים דידעין ארחוי דאורייתא בפלגות ליליא שעתא דלהון למיקם למלעי באורייתא לאזדווגא בכ"י לשבחא לשמא קדישא למלכא קדישא. בליליא דשבתא דרעותא דכלא אשתכח זווגא דלהון בההיא שעתא. לאפקא רעותא דקב"ה וכ"י כמה דאתמר דכתיב "בנים אתם ליי' אלקיכם" ואלין אקרון קדישין דכתיב "קדושים תהיו כי קדוש אני יי'". וכתיב "והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו וגו':"
קדושים תהיו. רבי אבא פתח ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ. ת"ח בכל עמין דעלמא לא אתרעי בהו קב"ה בר בישראל בלחודייהו. ועבד לון עמא יחידאה בעלמא וקרא לון גוי אחד כשמיה. ואעטר לון בכמה עטרין וכמה פקודין לאתעטרא בהו. ועל דא תפילין דרישא ותפילין דדרועא לאתעטרא בהו בר נש כגוונא דלעילא ולאשתכחא חד שלים בכלא. ובההיא שעתא דאתעטר בהו בר נש ואתקדש בהו. אתעביד שלים ואקרי אחד דאחד לא אקרי אלא כד איהו שלים ומאן דפגים לא אקרי אחד ועל דא קב"ה אקרי אחד בשלימו דכלא בשלימו דאבהן בשלימו דכנסת ישראל. בג"כ ישראל לתתא אקרון אחד. דכד בר נש אנח תפילין ואתחפי בכסוי דמצוה כדין אתעטר בעטרין קדישין כגוונא דלעילא ואקרי אחד. ובגיני כך ליתי אחד וישתדל באחד. קב"ה דאיהו אחד ישתדל באחד. דהא לית מלכא משתדל אלא במאי דאתחזי ליה. ובגיני כך כתיב והוא באחד ומי ישיבנו. לא שארי קב"ה ולא אשתכח אלא באחד. באחד אחד מבעי ליה. אלא במאן דאתתקן בקדושה עלאה למהוי חד. כדין הוא שריא באחד ולא באתר אחרא. ואימתי אקרי ב"נ אחד. בשעתא דאשתכח דכר ונוקבא ואתקדש בקדושה (ס"א בעטרין) עלאה ואתכוון לאתקדשא. ות"ח בזמנא