לדלג לתוכן

זהר חלק ג ע ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" באתר "תא שמע"



זוהר חלק ג דף ע/ב צפירא בההוא קברא וההוא צלמא מתברין (ס"א מדברין) ליה לארבע סטרין ומעלין ליה לארבע זיוויין דקברא. כדין מחרשי בחרשייהו ומתכנפי אינון כנופי ואינון זינין בישין ומייתין היא נפשתא ועאל בקברא ומשתעי בהדייהו. אמר ר' יצחק זכאין אינון צדיקייא בעלמא דין ובעלמא דאתי דהא כלהו קדישין. גופא דילהון קדישא. נפשא דילהון קדישא. רוחא דילהון קדישא. נשמתא דילהון קדש קדשים. תלת דרגין אינון כגוונא דלעילא. דתניא א"ר יהודה כתיב תוצא הארץ נפש חיה דא היא נשמתא (עלאה) דאדם קדמאה (עלאה) ת"ח ג' דרגין אינון ואתדבקו כחד. נפש רוח נשמה ועלאה מנייהו נשמה דא"ר יוסי בכלהו ב"נ אית נפש. ואית נפש עלאה מנפש. זכה בר נש בהאי נפש מריקין עליה עטרא חד דאקרי רוח הה"ד עד יערה עלינו רוח ממרום. כדין אתער בר נש באתערותא אחרא עלאה לאסתכלא בנימוסי מלכא קדישא. זכה בר נש ביה בההוא רוחא מעטרין ליה בכתרא קדישא עלאה דכליל כלא דאקרי נשמה. דאתקרי נשמת אלוה. ותאנא ברזא דרזין בגו רזא דספרא דשלמה מלכא האי קרא דכתיב ושבח אני את המתים שכבר מתו. כיון דכתיב ושבח אני את המתים אמאי שכבר מתו אלא שכבר מתו בהאי עלמא בפולחנא דמאריהון ותמן כתיב ג' מדורין עבד קב"ה לצדיקייא חד (ס"א דזכו אינון צדיקייא דלא אשתציאו מהאי עלמא וכד אצטריך) לנפשאן דאינון צדיקייא דלא אסתלקו מהאי עלמא ושכיחין בהאי עלמא וכד אצטריך עלמא רחמין ואינון חיין יתבין בצערא אינון מצלו צלותא עלייהו ואזלין ומודעין מלה לאינון דמיכין דחברון ומתערין ועאלין לבן עדן דארעא דתמן רוחיהון דצדיקייא מתלבשן בעטרין דנהורא ואתייעטו בהו וגזרין גזרה וקב"ה עביד רעותא דלהון וחס על עלמא ואינון נפשן דצדיקייא משתכחין בהאי עלמא לאגנא על חייא והאי אקרי נפש ודא לא אסתלקא (ס"א אשתצי) מהאי עלמא ושכיחא בהאי עלמא לאסתכלא ולמנדע ולאגנא על דרא והאי הוא דאמרו חברייא דמתי ידעי בצערא דעלמא ועונשא דחייבין די בארעא בהאי הוא דכתיב ונכרתה הנפש ההיא מעמיה. ומדורא תניינא הוא ג"ע די בארעא ביה עבד קב"ה מדורין עלאין יקירין כגוונא דהאי עלמא וכגוונא דעלמא עלאה והיכלין בתרין גוונין דלית להון חושבנא ואילנין ועשבין וריחין דסלקין בכל יומא. ובהאי אתר שארי ההוא דאקרי רוח דאינון צדיקייא ומדורא דההוא רוחא ביה שארי. וכל רוח ורוח מתלבש' בלבוש יקירא כגוונא דהאי עלמא וכגוונא דההוא עלמא עלאה. מדורא תליתאה ההוא מדורא עלאה קדישא דאתקרי צרורא דחיי דתמן מתעדנא ההוא דרגא עלאה קדישא דאקרי נשמה. והאי אתדבק לאתענגא בעדונא עלאה עליה כתיב אז תתענג על יי' והרכתביך וגו'. ותאנא בשעתא דאצטריך עלמא רחמי ואינון צדיקייא זכאין. ההוא נפש דאשתכחנא בעלמא לאגנא על עלמא. נפש סליק ואזיל ושאט בעלמא ומודע לרוח. ורוח סליק ואתעטר ומודע לנשמה ונשמה לקב"ה. וכדין חס קב"ה על עלמא. כדין נחתא מעילא לתתא. נשמה אודע לרוח ורוח אודע לנפשא. ובכל שבתא ושבתא וריש ירחא כלהו מתחברן ומתעטרן כחד. עד דאזדווגו למיתי לסגדא למלכא עלאה. ולבתר תייבין לאתרייהו. הה"ד והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר וגו'. ובשעתא דאצטריך עלמא רחמי וחייא אזלי ומודעי להו לנפשייהו דצדיקייא ובכאן על קברייהו אינון דאתחזו לאודעא להו. מאי טעמא דשויין רעותא דילהון לאתדבקא נפשא בנפשא