זהר חלק ג עו ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף עו ב
מתוך: זוהר חלק כב (עריכה)
זוהר חלק ג דף עו/ב והשתא דזכינא באורייתא אתערנא על ההיא מלה ומן יומא דאתפטר ר' שמלאי מהכא לא הוה בר נש דינהיר לן באורייתא כוותיה ואנא דחילנא למימר מלה דאורייתא דלא אוליפנא ומלה דא דאסתכלנא דמלה דחכמתא היא ולא ידענא. א"ל ודאי מלה דחכמתא היא ורמיזא עלאה יא לעילא ולתתא. אבל ת"ח בת שבע אתקרי ממש ברזא דחכמתא. בג"כ כתיב בה כלא בשבע. שבע פרות. ז' שרפות. ז' הזאות. ז' כבוסים. ז' טמאים. ז' טהורים. ז' כהנים. ומשה ואהרן בחושבנא. דהא כתיב וידבר יי' אל משה ואהרן וגו'. ושפיר קאמר ההוא גברא דאמר בת שבע וכלא רזא דחכמתא היא. א"ל בריך רחמנא דשמענא מלה דא. בריך הוא דהא אקדים לי שלם בקדמיתא למזכי להאי דכתיב שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יי'. אנא כד הוינא רחוק קבה אקדים לי שלום למהוי קרוב. קרא עליה ר' אבא אתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום:
ערות אחות אביך לא תגלה. רבי חייא פתח ואיש אשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה וגו'. תמן תנינן מאה ותלתין שנין אתפרש אדם מאתתיה ולא הוה אוליד. מדקטל קין להבל לא בעא אדם לאזדווגא באתתיה. ר' יוסי אמר משעתא דאתגזר עליה ועל כל עלמא מיתה אמר אמאי אנא אוליד לבעתותא. מיד אתפרש מאתתיה. ותרין רוחין נוקבין הוו אתיין ואזדווגן עמיה ואולידו. ואינון דאולידו הוו מזיקין דעלמא ואקרון נגעי בני אדם. ואלין סאטן לבני אדם ושריין בפתחא דביתא. ובביראי. ובבתי כסאי. וע"ד בר נש דאשתכח בפתחא דביתיה שמא קדישא שדי בכתרין עלאין. כלהו ערקאן ואתרחקן מגיה. הה"ד ונגע לא יקרב באהליך. מאי ונגע לא יקרב אלין נגעי בני אדם. ותאנא בשעתא דנחת אדם בדיוקנא עלאה בדיוקנא קדישא וחמו ליה עלאי ותתאי כלהו קריבי גביה ומלכוהו על האי עלמא. בתר דאתא חוויא על חוה ואטיל בה זוהמא לבתר אולידת קין מתמן (ס"א נתייחסו) נתחייבו כל דרין חייבין דעלמא ומדורא דשדין ורוחין מתמן אשתכחו ומסטרוי. ובגיני כך כל רוחין ושדין פלגותא אית בהו מבני נשא דלתתא. ופלגותא ממלאכי עלאי דלעילא. וכן כד אתילידו מאדם אינון אחרנין. כלהו אשתכחו כהאי גוונא פלגו מתתאי ופלגו מעלאי. בתר דאתילידו מאדם (ס"א אהדרו ליה קצת מאינון רוחין דנפקו מתיאובתיה בחלמא) אוליד מאינון רוחין בנתן דדמיין לשפירו דעלאי ולשפירו דתתאי וע"ד כתיב ויראו בני האלקים את בנות האדם כי טובת הנה וגו' וטעאן כלא בתרייהו. וחד דכורא אשתכח דאתא לעלמא מרוחיה דסטרא דקין וקרון ליה תובל קין, וחדא נוקבא נפקת עמיה והוו בריין וטעאן בתראה ואתקרי נעמ"ה מינה נפקו רוחין ושדין אחרנין. ואינון תליין באוירא. ואודעין מלין לאינון אחרנין דשכיחין לתתא. ודא תובל קין אפיק זייני קטולא לעלמא. ודא נעמה אתרגישת בריגשהא ואתדבקת בסטרהא. ועד כען היא קיימא ומדורהא בין ריגשי ימא רבא. ונפקת וחייכת בבני נשא ואתחממת מנייהו בחלמא בההוא תיאובתא דבר נש ואתדבקת ביה. תיאובתא נטלת ולא יתיר ומההוא תיאובתא אתעברת ואפיקת זיינין אחרנין לעלמא ואלין בנין דאולידת מבני נשא משתכחין לקבלי נוקבי בני נשא ומתעברן מנייהו ואולידן רוחין וכלהו אזלין ללילית קדמיתא והיא מגדלת לון. והיא נפקת לעלמא ובעיא