זהר חלק ג נט ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כב (עריכה)
זוהר חלק ג דף נט/ב תניא, אמר רבי יוסי, זמנא חדא הוה צריכא עלמא למטרא, אתו לקמיה (ס"א אזלו לגביה) דרבי שמעון, רבי ייסא ורבי חזקיה ושאר חברייא, אשכוהו דהוה אזיל למחמי לרבי פנחס בן יאיר, הוא ורבי אלעזר בריה, כיון דחמא לון, פתח ואמר (תהלים קלג א) שיר המעלות הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, מאי שבת אחים גם יחד, כמה דאת אמר ופניהם איש אל אחיו, בשעתא דהוו חד בחד משגיחין אנפין באנפין, כתיב מה טוב ומה נעים, וכד מהדר דכורא אנפוי מן נוקבא, ווי לעלמא, כדין כתיב (משלי יג כג) ויש נספה בלא משפט, בלא משפט ודאי, וכתיב (תהלים פט טו) צדק ומשפט מכון כסאך, דלא אזיל דא בלא דא, וכד משפט מתרחק מצדק, ווי לעלמא, (כדין כתיב ויש נספה בלא משפט). והשתא חמינא דאתון אתיתון על דדכורא לא שריא בנוקבא, אמר אי לדא אתיתון גבאי, תיבו, דהאי יומא אסתכלנא דיתהדר כלא למישרי אנפין באנפין, ואי לאורייתא אתיתון, שרו גבאי, אמרו ליה לכלא קא אתינא לגבי דמר, ישתמיט חד מינן לבשרא לאחנא שאר חברייא, ואנן נתיב לקמיה דמר. עד דהוו אזלי, פתח ואמר (שיר א ה) שחורה אני ונאוה בנות ירושלם וגו', אמרה כנסת ישראל קמי קודשא בריך הוא, שחורה אני בגלותא, ונאוה אני בפקודי אורייתא, דאף על גב דישראל בגלותא, לא שבקי לון, כאהלי קדר, דאינון בני קטורה (ס"א טוריא) דאתקדרו אנפייהו תדירא, ועם כל דא כיריעות שלמה, כההוא חיזו שמיא למדכי, דכתיב (תהלים קד ב) נוטה שמים כיריעה. אל תראוני שאני שחרחורת, מאי טעמא (ס"א אני שחרחורת, בגין ששזפתני), אל תראוני, בגין שאני שחרחורת, ששזפתני השמש, דלא אסתכל בי שמשא, לאנהרא לי כדקא יאות, ישראל מה אינון אמרין, בני אמי נחרו בי, מאן אינון בני אמי, אלין רברבין ממנן תריסין על שאר עמין. דבר אחר, בני אמי ממש, כמה דאת אמר (איכה ב) השליך משמים ארץ וגו', וכד השליך משמים ארץ, שמוני נוטרה את הכרמים, מאי טעמא, בגין דכרמי שלי לא נטרתי, ותנינן, בני אמי ודאי אסתכמו עלי, כלומר כד אתעדי ארץ משמים, כמה דאוקימנא, דכתיב (שמות ב ד) ותתצב אחותו מרחוק. והכא אתמר ודאי, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, ובהו אוקימנא, (נ"א והכא אוקימנא) גם יחד, כמה דאת אמר (ויקרא כו מד) ואף גם זאת בהיותם, שבת אחים בכלל, כיון דכתיב גם, לאכללא כל אינון דלעילא, דכל שולטנותא בההוא אתר אשתכח. דבר אחר, הנה מה טוב ומה נעים וגו', אלין אינון חברייא, בשעתא דאינון יתבין כחדא ולא מתפרשן דא מן דא, בקדמיתא אתחזון גוברי מגיחי קרבא, דבעו לקטלא דא לדא, לבתר אתהדרו ברחימותא דאחוה, קודשא בריך הוא מהו אומר, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, גם לאכללא עמהון שכינתא, ולא עוד אלא קודשא בריך הוא אצית למלולייהו, וניחא ליה וחדי בהו, הדא הוא דכתיב (מלאכי ג טז) אז נדברו יראי יהו"ה איש אל רעהו, ויקשב יהו"ה וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו וגו'. ואתון חברייא דהכא, כמה דהויתון בחביבותא ברחימותא מקדמת דנא, הכי נמי מכאן ולהלאה לא תתפרשון דא מן דא, עד דקודשא בריך הוא חדי עמכון, ויקרי עלייכו שלם, וישתכח בגינכון שלמא בעלמא, הדא הוא דכתיב (תהלים קכב ח) למען אחי ורעי אדברא נא שלום בך. אזלו עד דהוו אזלי, מטו לבי רבי פנחס בן יאיר, נפק רבי פנחס ונשקיה, אמר זכינא לנשקא שכינתא, זכאה חולקי, אתקין להו טיקלי דערסי קפטורי דקילטא, אמר רבי שמעון, אורייתא לא בעא הכי, אעבר להון ויתיבו. אמר רבי פנחס, עד לא ניכול, נשמע ממאריה דאורייתא מלה, דהא רבי שמעון כל מלוי באתגלייא אינון, איהו גברא דלא דחיל מעילא ותתא למימר לון, לא דחיל מעילא, דהא קודשא בריך הוא אסתכם