זהר חלק ג מד ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף מד ב
מתוך: זוהר חלק כא (עריכה)
זוהר חלק ג דף מד/ב חד לתתא, וההוא קלא אכריז ואמר, ואתכנישו לאתרייכו, השתא אסתמרותא דנוקבא פתיחא, קודשא בריך הוא עאל לטיילא בגנתא, לאשתעשעא בצדיקייא די בגנתא, אעבר ההוא קלא ושכיך. אהדרו רבי אחא ורבי חייא, אמרו הא ודאי עידן רעותא דאתערותא דכנסת ישראל, (עידן) הוא לאתחברא במלכא קדישא. אמר רבי אחא, ודאי לא (אתחברת) אנגידת לה כנסת ישראל בקודשא בריך הוא, אלא מגו שירתא, מגו שבחא דילה לגביה, עד דאתי צפרא ואושיט לה מלכא חוטא דחסד, ורזא דמלה כמה דאמרינן, (אסתר ה ב) ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו וגו', ולא תימא דלה בלחודהא אושיט לה מלכא דא, אלא לה ולכל אינון דמתחברן בה, תא ונתחבר כחדא, יתבו:
פתח רבי אחא ואמר, (בראשית ב יח) ויאמר ה' אלהי"ם לא טוב היות האדם לבדו וגו', אמאי פתח קרא הכי, אלא הא אתמר, דעל דא לא כתיב כי טוב בשני, בגין דזמין אדם לאתפרשא. וכתיב לא טוב היות האדם לבדו, וכי לבדו הוה, והא כתיב (שם ה ב) זכר ונקבה בראם, ותנינן אדם דו פרצופין אתברי, ואת אמרת לא טוב היות האדם לבדו, אלא דלא אשתדל בנוקביה, ולא הות ליה סמך לקבליה, בגין דהות בסטרוי, והוו כחדא מאחורא, וכדין הוה האדם לבדו. אעשה לו עזר כנגדו, מהו כנגדו, לקבל אנפוי, לאתדבקא דא בדא אנפין באנפין. מה עבד קודשא בריך הוא, נסר ליה, ונטיל נוקבא מניה, הדא הוא דכתיב, (שם ב כא) ויקח אחת מצלעותיו, מהו אחת, דא נוקבא דיליה, כמה דאת אמר (שיר ו ט) אחת היא יונתי תמתי. ויביאה אל האדם, אתקין לה ככלה, ואייתי לה למהוי לקביל אנפוי, נהירין אנפין באנפין, ובעוד דהוה מתדבקא נוקבא בסטרוי, הוה האדם לבדו, לבתר, סליקו תרין, וקמו שבע כחדא. תא חזי, בשעתא דאתכנש (ס"א דאתתקנת) לגבי אדם, קודשא בריך הוא בריך לון, הדא הוא דכתיב (בראשית א כח) ויברך אותם אלהי"ם, כחזן דמברך לכלה בשבע ברכות, מכאן אוליפנא, חתן וכלה כיון דאתברכן בשבע ברכות, אתדבקן כחדא כדוגמא דלעילא. ועל דא, מאן דאתי לאתחברא באנתו דאחרא, הא פגים זווגא (כביכול עביד שתי רשויות לעילא), דהא זווגא דכנסת ישראל ביה בקודשא בריך הוא בלחודוי, בזמנא דאיהו ברחמי, ובזמנא דאיהו בדינא. תא חזי, מאן דמתחבר באנתו דאחרא, כאלו משקר ביה בקודשא בריך הוא ובכנסת ישראל, ועל דא קודשא בריך הוא לא מכפר ליה בתשובה, ותשובה תלייא עד דיסתלק מעלמא, הדא הוא דכתיב (ישעיה כב י) אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון, ואימתי, בשעתא דעאל בתשובה לההוא עלמא, ואית ליה לקבלא עונשא. רבי אלעזר אמר, מאן דמשקר בכנסת ישראל, לא יתקבל בתשובה עד דיתדן בדינא דגיהנם, כל שכן מאן דמשקר בכנסת ישראל ובקודשא בריך הוא, וכל שכן אי אטרח ליה לקודשא בריך הוא למעבד דיוקנא דממזר באנתו דאחרא, ואכחיש פומבי דמלכא. רבי חייא פתח ואמר, (משלי כח כד) גוזל אביו ואמו וגו', אביו דא קודשא בריך הוא, אמו דא כנסת ישראל, מאי גוזל, כמה דאת אמר (ישעיה ג יז) גזלת העני בבתיכם, ומאן איהו, מאן דחמיד אתתא אחרא, דלאו איהו בת זוגיה. תמן תנינן, כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאלו גוזל לקודשא בריך הוא וכנסת ישראל, דכתיב גוזל אביו ואמו וגו', כל הנהה מן העולם הזה כלל, דא איהו אינתו, מאן דאתדבק באנתו למהני מנה, ואף על גב דאיהי פנויה, ואהני מנה בלא ברכה, כאילו גוזל קודשא בריך הוא וכנסת ישראל, מאי טעמא, בגין דזווגא דלהון בשבע ברכות הוא, ומה על פנויה כך, מאן דיתדבק באנתו אחרא, דקאים כגוונא דלעילא בזווגא דשבע ברכות, על אחת כמה וכמה. חבר הוא לאיש משחית (משלי כח כד), דא ירבעם כמה דאוקמוה, ואומר אין פשע, דאמר הא פנויה היא אמאי אסור, בגין דא גוזל אביו ואמו הוי, ולא עוד אלא דחבר הוא לאיש משחית, מאן הוא איש משחית, דפגים דיוקנא ותקונא דלעילא. כל שכן מאן דחמיד לאנתו דחבריה לאתדבקא בה (ס"א ואתדבק בה),