לדלג לתוכן

זהר חלק ג לד א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" באתר "תא שמע"



זוהר חלק ג דף לד/א זהר:

דמאן דלא אנסיב פגים הוא, ולאו הוא כדאי לאשתכחא ברכאן בעלמא על ידוי, עלוי לא שריין, כל שכן על ידוי לאחרים, ועוד, דהא תנן רווי חמרא הוו. ובגין כך ותצא אש מלפני יהו"ה ותאכל אותם וגו', דהא קטרת חביב הוא מכלא, וחדוותא דעלאין ותתאין, וכתיב (משלי כז) שמן וקטרת ישמח לב:

רעיא מהימנא:

ותאכל אותם וימותו. וקרבן דאתוון אינון, י' באיש, ה' באשה, ו' בבן חתן, ה' בכלה. זכאה איהו מאן דאקריב אתוון דיהו"ה, ביה ובאתתיה ובבריה ובברתיה, בקדושה, ובברכה, בנקיו, בענוה, ובבשת פנים, בכל מדות טבין דכתיבין על מארי מתניתין, ומתחממין באשין קדישין דאיש ואשה, דאינון אש עולה ויורד, אש קדש ועצי המערכה, דאינון עצי הקדש, אברין קדישין, ואש של גבוה נחית דאיהו קדש הקדשים. ובגין תרין אשין אלין אמר נביא (ישעיה כד יד) באורים כבדו יהו"ה, דאינון אשין דשכינתא, דבה כתיב (דברים ד כד) כי יהו"ה אלהי"ך אש אוכלה הוא. ואינון אש עלאה כסא רחמים, אש תתאה כסא דין, ואינון בינה ומלכות, מלכות אש עולה, בינה אש יורד, יהו"ה עמודא דאמצעיתא אחיד בתרווייהו, בינה יה"ו ה' מלכות. תפארת כד אחיד לון, שריא עליה חכמה, דביה כ"ח מ"ה, מ"ה, איהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א, כ"ח דיליה, יו"ד וא"ו דל"ת, ה"א אל"ף, וא"ו אל"ף וא"ו, ה"א אל"ף, וכלהו מ"ב אתוון משתכחין בבר נש ובאתתיה ובבנוי, ובגין דא לית בר נש שלים אלא בבן ובת. ומאן דלית ליה בן דאיהו ו', אסתלק י' מיניה, ומאן דלית ליה בת דאיהי ה', אסתלק ה' עלאה דאיהי אם מן בת זוגיה, דאתוון לא שריין דא בלא דא, ובגין דא באיש ואשה בן ובת דאתעבידו כדקא יאות, שריא עלייהו יהו"ה, ואתקריאו (שם יד א) (ס"א בנים לקודשא בריך הוא, הדא הוא דכתיב) בנים אתם ליהו"ה אלהיכ"ם. (ע"כ):

זהר:

זאת משחת אהרן ומשחת בניו, אמר רבי יוסי, זאת ודאי, משיחותא דאהרן, דהא אהרן אתמשח, ואייתי ממשח רבות עלאה מעילא, ונגיד ליה לתתא, ועל ידא דאהרן אתמשח ממשיחתא קדישא, לאתברכא, ועל דא זאת משחת אהרן ומשחת בניו, ודאי. רבי יהודה פתח, (מ"ב ד ב) ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך, הגידי לי מה יש לך בבית, מהכא אוליפנא, דלית ברכתא שריא בפתורא ריקנייא ועל מלה ריקנית, ותאמר אין לשפחתך כל בבית, כי אם אסוך שמן, אמר לה, ודאי סיועא דנסא הוא, דהא ודאי באתריה הוא, ומתמן ברכאן נפקין ושריין, מה כתיב, הם מגישים אליה והיא מוצקת, והיא מוצקת סתם. רבי יוסי אמר, ויעמוד השמן, ותעמוד מבעי ליה, אלא ויעמוד ודאי, בקימא לאנגדא ברכאן, השמן, כמה דאוקמוה דכתיב (ישעיה ה יא) בקרן בן שמן, וכתיב (שיר א ג) שמן תורק שמך, לאחזאה דהא מהאי שמן נגדין ברכאן על ידא דכהנא, וכהנא נגיד להו לתתא, ואמשח (ס"א ואתמשך) להאי זאת, הדא הוא דכתיב זאת משחת אהרן ומשחת בניו, וכתיב (תהלים קלג ב) כשמן הטוב על הראש, והא אתמר:

קח את אהרן ואת בניו אתו, ואת הבגדים, רבי חייא פתח (שם לו י) כי עמך מקור חיים באורך נראה אור, כי עמך מקור חיים, דא שמן עלאה דנגיד ולא פסיק לעלמין, דשריא בגו חכמה עלאה דכלא, הדא הוא דכתיב, כי עמך, עמך שריא, ולא מתפרשא מנך לעלמין, בחביבותא דכלא. מקור חיים, בגין דהיא מקורא ומבועא דחיים, לאפקא חיים לאילנא עלאה, ולאדלקא בוצינין, ועל דא ההוא אילנא אקרי עץ חיים, אילנא דנטיע ואשתרשא בגין ההוא מקורא דחיים. ועל דא באורך נראה אור, באורך, דא אור דגניז לצדיקייא לזמנא דאתי, דכתיב (בראשית א ד) וירא אלהי"ם את האור כי טוב, ומההוא נהירו זמינין ישראל לאנהרא