זהר חלק ג טז א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף טז א
מתוך: זוהר חלק יט (עריכה)
יהודה, אימתי אתקרי תשובה, כד אימא מתכסייא, וקיימא בחדוה על בנין, דכתיב (תהלים קיג ט) אם הבנים שמחה, ותבאת בקיומא, ומאן דהוה סגיר, תב לאתריה, וכלהו תבין חד לחד, ומתברכאן כל חד וחד, וכדין אתקרי תשובה (שלימתא), תשובה סתם, לאכללא כלא. אמר רבי יצחק, כד מתכשר עלמא כוליה מתכשר כחדא, כתיב (שם קח ה) כי גדול מעל שמים חסדך, מעל שמים, דסלקא לעילא מאתר דאקרי שמים, ומאי איהו, דא איהי אימא, והיינו דאקרי תשובה. רבי יהודה אמר, דיקא, דכתיב מעל שמים, אלמלא כתיב על שמים, משמע ההוא אתר דקיימא על שמים ולא יתיר, כיון דאמר מעל שמים, משמע ההוא אתר דקיימא על השמים לעילא לעילא, ומאי איהו, איהי אימא, והיינו דאקרי תשובה. דתאנא, בההוא זמנא דמתכשרן עובדין לתתא, ואימא בחדוותא, אתגלייא עתיקא קדישא, ותב נהורא לזעיר אנפין, וכדין כלא בחדוותא, כלא בשלימו, כלא אשתכחו בברכאן, ורחמין זמינין, ועלמין כלהו בחדוותא. הדא הוא דכתיב (מיכה ז יט) ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו, מאן ישוב, ישוב עתיקא קדישא לאתגלייא בזעירא, ישוב לאתגלייא דהוה סתים בקדמיתא, וכלא אתקרי תשובה. אמר רבי יהודה, כלא בכלל, כלא סתם, וכתיב (דברים יג יח) למען ישוב יהו"ה מחרון אפו ונתן לך רחמים, אמר רבי יצחק, כלא הוא ודאי, והא אוקימנא מלי קמי דרבי שמעון. והשיב את הגזלה, תמן שאילו חברייא, מפני מה בגזלה כתיב והשיב את הגזלה ולא יתיר, אלא הא אוקימנא, דא שוי דחילו עלאה כתתאה, ודא דגניב שוי דחילו תתאה לקבליה, ולא דחילו עלאה. מה כתיב לעילא, נפש כי תחטא, כדקאמרן, דאורייתא וקודשא בריך הוא תווהין עליה ואמרי, נפש כי תחטא וגו', וכתיב נפש כי תמעול מעל וגו', או נפש כי תשבע וגו'. אמר רבי יצחק, נפש כתיב, ולא רוח ולא נשמה, והכא גופא (ס"א רוחא) ונפש, דכתיב והיה כי יחטא ואשם, והשיב את הגזלה, מאן דבעי לתקנא עובדוי, כמה דאמרן. והשיב, מאי והשיב, אלא כמאן דיתקן עובדין, בגין דיתיב מבועי מייא לאתרייהו, לאשקאה נטיען, דהא הוא גרים בחובוי לאתמנעא מנייהו, ועל דא והשיב את הגזלה וגו', כמה דאתמר, (ע"כ). רבי אבא הוה יתיב קמיה דרבי שמעון, עאל רבי אלעזר בריה, אמר רבי שמעון, כתיב (תהלים צב יג) צדיק כתמר יפרח וגו', צדיק כתמר, מאי כתמר, דהא מכל אילני עלמא לית דמתעכב לאפרחא כמו תמר, דסליק לשבעין שנין, מאי טעמא כתמר, אלא אף על גב דקרא אסהיד, חברייא כלהו לא בעו לגלאה. אבל צדיק כתמר יפרח, על גלותא דבבל אתמר, דהא לא תבת שכינתא לאתרהא אלא בסוף שבעין שנין, הדא הוא דכתיב, (ירמיה כט י) כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם, ודא הוא צדיק כתמר יפרח, דסליק דכר ונוקבא לשבעין שנין, צדיק דא קודשא בריך הוא, הדא הוא דכתיב (תהלים יא ז) כי צדיק ה' צדקות אהב, וכתיב (שמות ט כז) יהו"ה הצדיק, וכתיב (ישעיה ג י) אמרו צדיק כי טוב. כארז בלבנון ישגא, מהו ארז, דא קודשא בריך הוא, דכתיב (שה"ש ה טו) בחור כארזים (דיתיב על כרסייא דיעקב שלימא). בלבנון ישגא, בלבנון ודאי, ודא הוא עדן דלעילא, דעליה כתיב (ישעיה סד ג) עין לא ראתה אלהי"ם זולתך, והאי ארז בההוא אתר עלאה ישגא. ודא בגלותא בתראה, הוא כהאי ארז דאתעכב לסלקאה, ומשעתא דסליק עד דקאים בקיומיה, הוא יומא ושירותא דיומא אחרינא, עד דעביד צל בנהורא דיממא. וארז לא סליק אלא בעדונא דמיא, כמה דאת אמר, (במדבר כד ו) כארזים עלי מים, כך ארז בלבנון ישגא, דמתמן נפיק מבועא ונהרא דמיא לאשקאה, וארז דא קודשא בריך הוא, דכתיב (שיר ה טו) בחור כארזים. שתולים בבית יהו"ה, לזמנא דמלכא משיחא, בחצרות אלהינ"ו יפריחו, בתחיית המתים, עוד ינובון בשיבה, בההוא יומא דישתכח עלמא חרוב, דשנים ורעננים יהיו, לבתר, דכתיב (ישעיה סו כב) השמים החדשים והארץ החדשה, וכדין (תהלים קד לא) ישמח יהו"ה במעשיו כתיב, וכל כך