זהר חלק ב רמא ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא"


דף רמא ב


בריך הוא "ראה קראתי בשם בצלאל ואתו אהליאב", וכתיב "ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב", אי יקרא דא הוה דמשה דאיהו יעביד ליה, יתקיים ביה תדיר (ס"א יתיר), ועם כל דא כיון דאיהו פקיד, ובפקודיה יתעביד, איהו עביד כלא. תו, כל עבידתא לא קיימא אלא בסיומא דעובדא, ועל דא "ויקם משה את המשכן", בעו לאקמא ליה כל אינון חכימי לבא, ולא הוה מתקיים, בגין יקריה דמשה, עד דאתא משה ואוקים ליה, והא אוקמוה:

"ויקם משה את המשכן". רבי יהודה פתח, (מיכה ז ח) "אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי וגומר". מאן "אויבתי לי"? דבבו דמלכו חייבא במלכו קדישא, והאי קרא כנסת ישראל אמר ליה, אל תשמחי אויבתי לי נפלתי קמתי, מה דלית לך הכי, (נ"א לה הכי למלכו אחרא), דכיון דתפול לא תקום לעלמין, אבל כנסת ישראל אף על גב דנפלת, תקום, וקמת שאר זמנין, דכתיב "כי נפלתי קמתי", דהא כמה זמנין נפלת כנסת ישראל בגלותא ויתבא בין אינון מארי דבבו, ושאר עמין קמו עלייהו דישראל לשיצאה לון מעלמא, (ולא יכילו), כמה דאת אמר, (תהלים פג, ד) "על עמך יערימו סוד", וכתיב "כי נועצו לב יחדו וגומר אמרו לכו ונכחידם מגוי", ועם כל דא אף על גב דשאר עמין קמו עלייהו, קודשא בריך הוא לא אנח לון בידייהו, ואי נפלו - קמו, דכתיב "כי נפלתי קמתי", דהא קודשא בריך הוא אקים לה תדיר. וזמינא כנסת ישראל לומר בההוא זמנא דקודשא בריך הוא יוקים לה מעפרא דגלותא ותסתלק מניה, "אל תשמחי אויבתי לי, כי נפלתי קמתי", כי נפלתי בגלותא ואשתעבדו בני, קמתי בהאי זמנא. ובגין כך בההוא זמנא דאפיק משה לון לישראל, כד עבד לון קודשא בריך הוא אינון נסין וגבוראן דעבד לון, כדין "ויקם משה את המשכן" כתיב, דהא על ידא דמשה אתקם בכל זמנא.

רבי שמעון פתח ואמר (יחזקאל א, כא) "בלכתם ילכו וגו' בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו". האי קרא אית לאסתכלא ביה, "בלכתם ילכו", וכי לא ידענא דהא בלכתם ילכו, ובעמדם יעמדו. אלא בלכתם דמאן? בלכתם דחיות, דכד אינון אזלין, אינון אופנים ילכו, כמה דאת אמר (שם יט) "ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם", ועל דא "בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו", בגין דכל מטלניהון דאינון אופנים, לאו אינון אלא במטלניהן דחיות, וקיומא דלהון לא קיימי באתרייהו, אלא כלא תליא בחיות, וכן כתיב (שם) "ובהנשא החיות מעל הארץ, ינשאו האופנים לעמתם", בגין דחיות ואופנים כחדא אזלין.

ותא חזי, עשרין וארבע משקופין דמטרנין עלאין, קיימין גו משקופא חדא דבסטר מזרח, להאי פתחא נטרין ארבע ועשרין משמרות, טמירין גו תוקפא דשלהובא דעטרא, וסחרא לגו ההוא משקופא מההוא סטרא דמזרח. וארבע ועשרין סמכין תחותייהו, ועל אלין סמכין קיימין עשרין וארבע עמודין, ואלין אינון דקיימין תדיר, ולא פרחין גו אוירא כאינון אחרנין, ואלין אינון דאקרון עומדים, כמה דאת אמר (זכריה ג ז) "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה", ואלין עמודים קיימין על אינון סמכין, בהו סחרן לאתקיימא בדוכתייהו. כד אלין עמודים קיימין על קיומייהו, כלהו שליטין דקיימין עלייהו מעפפי וטסין כל עלמא, ואשגחן עיינין, ואינון דצייתי קלין סלקין מלין לעילא, כמה דאת אמר (קהלת י כ) "כי עוף השמים יוליך את הקול", ובגין כך אינון סמכין קיימן בקיומא תדיר. תא חזי, (שם כא) "בלכתם ילכו" כדקאמרן, "ובהנשאם מעל הארץ ינשאו האופנים לעמתם",