זהר חלק ב קסו א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק ב · קסו א · >>

הוסף תרגום


דף קסו א

מתוך: זוהר חלק טו (עריכה)

לאשתדלא באורייתא. ברתיה דאושפיזא קמת ואנהירת לון שרגא, ולבתר קיימת אבתרייהו למשמע מלין דאורייתא.

פתח רבי יוסי ואמר (משלי ו כג) "כי נר מצוה ותורה אור, ודרך חיים תוכחות מוסר".    "כי נר מצוה" -- כל מאן דאשתדל בהאי עלמא באינון פקודין דאורייתא, אתסדר קמיה בכל פקודא ופקודא חד שרגא לאנהרא ליה בההוא עלמא.    "ותורה אור" -- מאן דאתעסק באורייתא, זכי לההוא נהורא עלאה דאדליקת שרגא מניה, דהא שרגא בלא נהורא לא כלום, נהורא בלא שרגא אוף הכי לא יכיל לאנהרא. אשתכח דכלא דא לדא אצטריך; אצטריך עובדא לאתקנא שרגא ואצטריך למלעי באורייתא לאנהרא שרגא. זכאה איהו מאן דאתעסק בה בנהורא ובשרגא.    "ודרך חיים תוכחות מוסר" -- ארח חיים לאעלא ביה לעלמא דאתי אינון תוכחות דמקבל בר נש לאעדאה גרמיה מארח ביש ולמיהך בארחא טבא. תו "ודרך חיים" -- אינון תוכחות מוסר דאייתי קודשא בריך הוא עליה דבר נש לדכאה ליה מחובוי באינון תוכחות -- זכאה איהו מאן דקביל להו ברעו דלבא.

דבר אחר: "כי נר מצוה" -- (תקונא דשרגא), דא שרגא בוצינא דדוד דאיהו נר מצוה, אורייתא דבעל פה, דאצטריך לאתתקנא תדיר, ואיהי לא נהרא אלא מגו תורה שבכתב. דהא אורייתא דבעל פה לית לה נהירו אלא מגו תורה שבכתב, דאיהי אור לאנהרא.


אשגח אבתריה, וחמא ברתיה דאושפיזא קיימת אבתרייהו. אמר "כי נר מצוה", מאי נר? דא נר דאיהי מצוה דנשין זכיין ביה, ואיהי נר דשבת; דאף על גב דנשין לא זכאן באורייתא, הא גוברין זכיין באורייתא, ונהרין להאי שרגא דנשין מתתקנן בהאי מצוה. נשין בתקונא דהאי נר, גוברין באורייתא לאנהרא להאי נר. תקונא דמצוה דנשין אתחייבו בהו.

שמעת ההיא אתתא ובכאת. אדהכי קם אבוהי דאתתא דהות תמן, ועאל ביניהו, וחמא ברתיה קיימת אבתרייהו ובכאת. שאיל לה אבוה. סחת ליה (רבי אבא) עובדא. שארי אבוה דאתתא אוף איהו ובכה.

אמר ליה רבי יוסי דילמא חתנך בעלה דברתיך לא זכה באורייתא? אמר ליה ודאי הכי הוא, ועל דא ודאי בכינן אנא וברתי תדיר. ובגין דחמינא ליה יומא חד דדליג מאגרא חדא, למשמע קדיש בהדי צבורא, סליק ברעותא דילי למיהב ליה ברתי, ותכף דנפקו צבורא מבי כנישתא יהיבנא ליה ברתי, דאמינא בדלוגא דא דאתא למשמע קדיש, גברא רבא איהו באורייתא, ואף על גב דאיהו רביא, ולא ידענא ביה מקדמת דנא, והשתא אפילו ברכת מזונא לא ידע, ולא יכילנא בהדיה למלעי בין חברייא, דיוליף קריאת שמע או ברכת מזונא.

אמר ליה: אעבר ליה באחרא או דלמא ברא יוליד דלהוי גברא רבא. אדהכי קם איהו ודלג עלייהו, ויתיב לקמייהו. אסתכל ביה רבי יוסי, אמר ודאי אנא חמינא בהאי רביא דנהורא דאורייתא יפוק לעלמא מניה או ברא דיוקים מניה. חייך ההוא רביא ואמר "רבותי אימא קמייכו חד מלה?".

פתח ואמר, (איוב לב, ו) "צעיר אני לימים ואתם ישיים, על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם"    האי קרא אתערו ביה עמודי עלמא, אבל אליהוא דכתיב ביה ממשפחת רם, אתערו דהא מזרעא דאברהם קאתא, ושפיר, אבל אליהוא כהנא הוה, ומזרעא דיחזקאל נביאה הוה; כתיב הכא (שם, ב) "בן ברכאל הבוזי", וכתיב התם (יחזקאל א, ג) "יחזקאל בן בוזי הכהן". ואי תימא בגין דכתיב "בוזי" - בוז משפחות הוה --- לאו הכי. הדר ואמר "ממשפחת רם" -- עלאה על כלא. אמאי אקרי בוזי? דהוה מבזה גרמיה לגבי מאן