זהר חלק ב קט א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף קט א
מתוך: זוהר חלק יד (עריכה)
הוו מקרבין קמיה סרוסא, ואפיקו ליה דלא יתקריב לקמיה, ופקיד ואמר (ויקרא כב כד) "ובארצכם לא תעשו". וכן לדרי דרין אסיר לסרוסי בריין דברא קודשא בריך הוא בעלמא, דהא כל סרוסא דסטרא אחרא איהו.
ואי איהו אשתדל ונסיב אתתא ולא עביד תולדין ולא בעא, ואף על גב דאית ליה אתתא, או אי היא לא בעאת, ועאל לההוא עלמא בלא תולדין - מה כתיב? "אם בעל אשה הוא" ולא אשגחו לפעל ידוי דמאריהון - "ויצאה אשתו עמו"-- איהו יעול בגפו דדכורא, ואיהי בנוקבא. "בגפו יבא בגפו יצא" כמה דאתמר, כלא על תקוניה.
"אם אדניו יתן לו אשה" כמה דאתמר, "אם אדניו" דא איהו 'אדון כל הארץ'; "יתן לו אשה"-- מהכא דלאו ברשותא דבר נש קיימא למיסב אתתא, אלא (כלא (משלי טז יא) פלס ומאזני משפט ליהו"ה) כלא במאזנים לעלות;
"יתן לו אשה"-- דהא לאו ברשותיה איהו. ומאן איהי? ההיא דלאו דיליה, ולא אזדמנת לגביה. ומאן איהי? ההיא דהות זמינא לאחרא, ואקדים האי ברחמי ונטיל לה. דא אתייהיבת ליה דלא אתחזיאת ליה. וקודשא בריך הוא חמי מרחיק, וחמי לההיא אתתא דזמינת לאפקא תולדין בעלמא, אקדים האי ברחמי ואתייהיבת ליה, ועביד איבין וזרע זרעא באתתא (ס"א בגנתא) דלאו דיליה. בגין כך "האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו". אי ענייא מסכנא, כמה אשתדל בריקניא, לאה ואשתדל למעבד פירין בגנתא דלאו איהי דיליה, ונפק בריקניא.
סבא סבא בעדנין (ס"א בענינין) אלין לא הוית ברגליך דחי לתרעא, כמאן דשכיב בארעא בלא תוקפא דהא אתחלש, ומחלשא סגי דלא יכיל דחי ברגלוי, אתתקף סבא ולא תדחל, האי ענייא מסכנא דאשתדל בריקניא, אימא אמאי, אי בגין דזרע בגנתא אחרא דלאו דיליה, יאות, אי הכי (ס"א אבל הכא) קודשא בריך הוא יהיב ליה ההוא גנתא למזרע בה, דהא איהו לא נטיל לה.
אלא תא חזי, כל מלין דקודשא בריך הוא עביד, כלהו בדינא אינון, ולא הוה מלה בריקניא. האי דקודשא בריך הוא יהב ליה אתתא ועבד בה פירין ואיבין, לאו האי כשאר בני גלגולא, ולא דמי מאן דאשתדל בהאי עלמא לאסגאה אילנא (ס"א ולא יכיל), למאן דלא בעא לאסגאה ולאשתדלא, ואעקר ואפיל טרפין דאילנא, ואזער איבא דיליה. האי דאדניו יהיב ליה אתתא בגין למעבד איבין, הא אשתדל בקדמיתא בגין לאסגאה אילנא ולא יכיל, זכיין כל כך לית ליה, (ס"א דבנין גם כן לית ליה), דאי הוה זכאה כדקא יאות, לא הוה תב בגלגולא (כאבנא בקוספיתא), דהא כתיב (ישעיה נו ה) "ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ומבנות", והשתא דלא זכה, קודשא בריך הוא חמי דהא אשתדל ולא יכיל.
האי אדוניו יתן לו אשה כמה דאתמר, וכיון דחס עליה קודשא בריך הוא ויהב ליה ברחמי, קודשא בריך הוא גבי מדידיה בקדמיתא, ונטיל מה דגרע ההוא מבועא, ובגין כך האשה וילדיה תהיה לאדניה, ולבתר ייתוב וישתדל על גרמיה, לאשלומי גרעוניה, עד הכא רזא דקרא.
סבא סבא, את אמרת על דא דבריקניא אשתדל, ולא אשגחת עלך דבריקניא את אזיל במה דאמרת, דהא קרא רדיף אבתרך דסתיר כל בניינא דבנית עד השתא, ואת חשיב דאנת משטטא ימא לרעותך, ומאי איהו, דכתיב ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדוני את אשתי וגו'.
אי סבא סבא לאי חילא, מה תעביד, חשבת דלא ליהוי מאן דרדיף אבתרך, והא האי קרא רדיף אבתרך, ונפיק מבתר כותלא כאילה בחקלא, מדלג דלוגין אבתרך, תליסר דילוגין דליג אבתרך ואדביק לך, מה תעביד סבא, השתא אית לך לאתגברא בחילך, דהא גיבר תקיף הוית עד יומא, סבא סבא הוי דכיר יומא דתלגא, כד זרענא פולין, והוו כמה גיברין בני