לדלג לתוכן

זהר חלק ב צ א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" באתר "תא שמע"



"כבד את אביך ואת אמך".    רבי חייא פתח (בראשית ב י) "ונהר יוצא מעדן וגו'". "ונהר"-- דא נביעו דמבועא דנפיק תדיר ולא פסיק, ומנהרא דמבועא דא אתשקיא כל גנתא דעדן, וההוא נהרא דמבועא קדישא אקרי אב, מאי טעמא, משום דאיהו נביעא לאתזנא לגנתא.

רבי אבא אמר, עדן ממש אקרי אב, משום דהאי עדן משתכח מההוא אתר דאקרי אין, ובגיני כך אקרי אב, והא אוקימנא מאתר דשארי לאתמשכא כלא אקרי אתה, ואקרי אב, כמה דאת אמר (ישעיה סג טז) כי אתה אבינו.

רבי אלעזר אמר, "כבד את אביך"-- דא קודשא בריך הוא, "ואת אמך"-- דא כנסת ישראל. "את אביך", את דייקא, לאכללא שכינתא (ד"א עלאה).

רבי יהודה אמר, "כבד את אביך" סתם, "ואת אמך" סתם, דהא כלא הוה במניינא, את, לרבות כל מה דלעילא ותתא.

רבי יוסי אמר, האי דאמר רבי אבא, מאתר דשארי לאתמשכא כלא אקרי אתה, שפיר, דהא אוליפנא, ההוא דטמיר ולא אית ביה שירותא קרינן הוא, מאתר דשירותא אשתכח קרינן אתה, ואקרי אב, וכלא חד, בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא אמן.

רבי חזקיה אמר, ודאי כלא חד, "כבד את אביך"-- דא קודשא בריך הוא, "ואת אמך"-- דא כנסת ישראל, דהא תנן, אמר רבי שמעון, כתיב (דברים יד א) "בנים אתם ליהו"ה אלהיכ"ם", ההוא אתר דאקרי בנים, ובגיני כך סתימא דמלה, "כבד את אביך ואת אמך", לאכללא כלא דלעילא ותתא.

רבי יצחק אמר, לאכללא ביה רביה, דהוא אעיל ליה לעלמא דאתי. אמר רבי יהודה בכללא דקודשא בריך הוא הוי.


תאנא, בהני חמש אמירן כליל כלא, בהני חמש אמירן אתגליפו חמש אחרנין, ודאי חמש גו חמש. הא כיצד?

  • 'אנכי יהוה אלהיך' לקבל 'לא תרצח'. דתנינן (אמר רבי יצחק אמר רבי יהודה), תרין אלין בכללא חדא אתכלילן, דמאן דקטיל אזעיר דמותא וצלמא דמאריה, דכתיב (בראשית ט ו) "כי בצלם אלהי"ם עשה את האדם", וכתיב (יחזקאל א כו) "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם". אמר רבי חייא, כתיב (בראשית ט ו) "שפך דם האדם באדם דמו ישפך וגו'" (שפך דם האדם), מאן דשפיך דמא כאלו אזעיר דמותא וצלמא דלעילא, כלומר לא אזער דמותא דא אלא דמותא אחרא, משמע דכתיב שפך דם האדם באדם דמו ישפך, באדם עלאה מטי האי פגימותא מההוא דמא דאושיד, מאי טעמא, משום כי בצלם אלהי"ם עשה את האדם, ובגין כך הא בהא תליא.
  • 'לא יהיה לך' לקבל 'לא תנאף' -- דא משקר בשמא דקודשא בריך הוא דאתרשים ביה בבר נש, ובדא כמה וכמה חובין וגזרין ועונשין תליין, ומאן דמשקר בהאי משקר ביה במלכא, דכתיב (הושע ה ז) "ביהו"ה בגדו כי בנים זרים ילדו", וכתיב "לא תשתחוה להם ולא תעבדם", והא בהא תליא.
  • 'לא תשא' לקבל 'לא תגנב', וכתיב (משלי כט כז) "חולק עם גנב שונא נפשו, אלה ישמע ולא יגיד", ודאי הא בהא תליא, דהא גנבא לדא אזדמן לאומאה בשקרא, מאן דעביד דא עביד דא.
  • 'זכור את יום השבת' לקבל 'לא תענה ברעך עד שקר', דאמר רבי יוסי שבת סהדותא אקרי, ובעי בר נש לסהדא על הא, דכתיב כי ששת ימים עשה יהו"ה וגו', ושבת כללא (נ"א סהדותא) דכלא. ואמר רבי יוסי, מאי דכתיב (מיכה ז כ) "תתן אמת ליעקב", כמה דאת אמר (שמות לא טז) "ושמרו בני ישראל את השבת", ומאן דאסהיד שקרא משקר בשבת דהיא סהדותא דקשוט, ומאן דמשקר בשבת, משקר באורייתא כולה, בגיני כך הא בהא תליא.
  • 'כבד את אביך' לקבל 'לא תחמד אשת רעך'. ואמר רבי יצחק, כבד את אביך, אביך ממש, דהא מאן דחמיד אתתא דחבריה ואוליד בר, ההוא אוקיר לאחרא דלא