זהר חלק ב פה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" באתר "תא שמע"


דף פה א


(ויקרא יז, י) "ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם", (ויקרא כד טו) "ואל בני ישראל תדבר לאמר", (שם כה נה) "כי לי בני ישראל עבדים"? אן אינון בני ישראל? בה שעתא אהדרת אורייתא נשמתייהו דישראל כל חד וחד לאתריה, אורייתא אתקיפת ואחידת בהו בנשמתייהו לאהדרא להו לישראל, הדא הוא דכתיב (תהלים יט ח) תורת יהו"ה תמימה משיבת נפש, משיבת נפש ממש.

תאנא כתיב (דה"א כט כג) "וישב שלמה על כסא יהו"ה למלך", כמה דכתיב (מ"א י יט) "שש מעלות לכסא". רבי אבא אמר, דקיימא סיהרא באשלמותא דתנינן: ביומוי דשלמה קיימא סיהרא באשלמותא. אימתי באשלמותא? (נ"א תנא כתיב (שם ה יא) ותרב חכמת שלמה וגו'? מאי ותרב, אמר רבי אבא, דקיימא סיהרא באשלמותא, מאי באשלמותא) דקיימא בחמשה עשר כמה דתנינן: אברהם, יצחק, יעקב, יהודה, פרץ, חצרון, רם, עמינדב, נחשון, שלמון, בועז, עובד, ישי, דוד, שלמה -- כד אתא שלמה קיימא סיהרא באשלמותא, הדא הוא דכתיב "וישב שלמה על כסא יהו"ה למלך", וכתיב "שש מעלות לכסא" - כלא כגוונא דלעילא.

ביומוי דצדקיה קיימא סיהרא בפגימותא ואתפגים, כמה דאת אמר (ישעיה יג י) "וירח לא יגיה אורו", דתנינן ביומוי דצדקיה אתפגים סיהרא, ואתחשכו אנפייהו דישראל. פוק וחשוב: רחבעם, אביה, אסא, יהושפט, יהורם, אחזיהו, יואש, אמציהו, עוזיה, יותם, אחז, יחזקיהו, מנשה, אמון, יאשיהו, צדקיהו -- וכד אתא צדקיהו אתפגים סיהרא וקיימא על פגימותא, דכתיב (ירמיה נב יא) "ואת עיני צדקיהו עור". ביה זמנא (איכה ב א) "השליך משמים ארץ", האי 'ארץ' אתעברא מקמי שמים ואתרחקת מניה, ואתחשכא האי ארץ, (כלומר דקיימא סיהרא פגימותא).

תאנא בשעתא דקיימו ישראל על טורא דסיני, שארי סיהרא לאנהרא, דכתיב (תהלים יח י) "ויט שמים וירד" - מהו "וירד"? דקריב שמשא לגבי סיהרא, ושרי לאנהרא סיהרא, דכתיב (במדבר ב ג) "דגל מחנה יהודה מזרחה", בטורא דסיני אתמנא יהודה רופינוס במלכותא, דכתיב (הושע יב א) "ויהודה עוד רד עם אל ועם קדושים נאמן". (נ"א רבי יצחק אמר מהכא, ויהודה עוד רד עם אל, הוה שולטניה בשעתא דהאי אל שליט מלכותיה על טורא דסיני, בהאי שעתא שליט מלכותיה דיהודה). מהו "ועם קדושים נאמן"? כד אמר קודשא בריך הוא לישראל "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"-- נאמן הוה יהודה לקבלא מלכותא, ושארי סיהרא לאנהרא:


אנכי ה' אלקיך

"אנכי יהו"ה אלהי"ך אשר הוצאתיך וגו'".    רבי אלעזר פתח, (משלי א ח) "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך" - "שמע בני מוסר אביך"-- דא קודשא בריך הוא, "ואל תטוש תורת אמך"-- דא כנסת ישראל. מאן כנסת ישראל? דא בינה, כמה דכתיב (שם ב) "להבין אמרי בינה".    רבי יהודה אמר, "מוסר אביך" דא היא חכמה, "ואל תטוש תורת אמך" דא היא בינה. רבי יצחק אמר, הא והא חד מלה אתפרשו, דתנינן אורייתא מחכמה דלעילא נפקת. רבי יוסי אמר, מבינה נפקת, דכתיב "להבין אמרי בינה", וכתיב "ואל תטוש תורת אמך".

אמר רבי יהודה, אורייתא מחכמה ובינה אתכלילת, דכתיב "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך". רבי אבא אמר בכלא אתכלילת, דכיון דבאלין תרין אתכלילת, אתכלילת בכלא, בחסד, בדינא, ברחמי, בכלהו שלימותא דאצטריך מלה, אי מלכא ומטרוניתא מסתכמין, כלא מסתכמין, באתר דאלין משתכחין, כלא משתכחין.

רבי יוסי אמר, "אנכי"-- דא שכינתא, כמה דכתיב (בראשית מו ד) "אנכי ארד עמך מצרימה". "יהו"ה אלהי"ך" [דא כנסת ישראל, דכתיב "ואל תטוש תורת אמך"] (נ"א כלא סליק לעילא למהוי כלא חד).

רבי יצחק אמר אנכי דא שכינתא, ופסקא טעמא, כמה דאת אמר (שם כז יט) "אנכי עשו בכורך". יהוה אלהיך-- דא קודשא בריך הוא, כמה דכתיב (דברים ד לו) "מן השמים השמיעך את קולו", וכתיב "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם". "מן השמים"-- [מן השמים ממש, דא קודשא בריך הוא]. אשר הוצאתיך מארץ מצרים -- אשר, אתר דכלא מאשרין ליה.