זהר חלק ב סג א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק יב (עריכה)
לון כל האי? אלא דאינון לא הוו בני מהימנותא.
כגוונא דא, אינון דלא מהימני ביה בקודשא בריך הוא, לא בעאן לאסתכלא בארחוי, ואינון בעאן לאטרחא גרמייהו כל יומא בתר מזונא יממא ולילי, דלמא לא סליק בידייהו פתא דנהמא, מאן גרים לון האי, בגין דלאו אינון בני מהימנותא. אוף הכא, שטו העם ולקטו, שטו בשטותא דגרמייהו, ובעאן לאטרחא עלייהו, הדא הוא דכתיב וטחנו ברחים, בתר כל טרחא דא לא סליק בידייהו אלא כמה דכתיב והיה טעמו כטעם לשד השמן, ולא יתיר, מאן גרים לון האי, בגין דלא הוו בני מהימנותא.
אמר רבי יוסי, מאי "לשד השמן"? איכא דאמרי דליש במשחא כתרגומו, ואיכא דאמרי מה השד אתחזר לכמה גוונין, אוף מנא אתחזר לכמה גוונין, רבי יהודה אמר לשד השמן יניקא דמשחא.
רבי יצחק אמר, "איש לפי אכלו לקטו", וכי מאן דאכיל קמעא לקיט קמעא ומאן דאכיל יתיר לקיט יתיר, והא כתיב "ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר", אלא לפום אינון דאכלין לקטין, משמע אכלו, מאן דהוה אכיל ליה, ובגיני כך לא כתיב אכילתו. מאי קא מיירי? אחיד בר נש בעבדא או באמתא ואמר דהוא דיליה, אתא חבריה ואמר האי עבדא דילי הוא, קריבו לקמיה דמשה לדינא, אמר לון כמה נפשאן בביתך, וכמה נפשאן בביתיה דדין, אמר כך וכך, וההוא שעתא אמר לון משה לקטו מחר וכל חד מנייכו ייתי לגבאי, למחר נפקו ולקטו, ואתיין קמי משה, שויין קמיה מנא הוה מדיד ליה, אי ההוא עבדא דדין, אשכח ההוא עומרא דעבדא בההוא מנא, דהא חד עומרא לכל נפש ונפש מביתיה, מדיד לדין ואשתכח חסרא ההוא מיכלא דעבדא בההוא מנא דיליה, וחד עומרא לכל נפש ונפש מביתיה, אמר עבדא דדין הוא, הדא הוא דכתיב איש לפי אכלו לקטו וכתיב עמר לגלגלת מספר נפשתיכם:
אמר רבי (נ"א ייסא) חייא, כתיב "ערב וידעתם כי יהו"ה הוציא אתכם מארץ מצרים, ובקר וראיתם את כבוד יהו"ה" -- "ערב וידעתם", במאי ינדעון? אלא הכי תאנא, בכל יומא ויומא אשתכחו נימוסי קודשא בריך הוא, בצפרא אתער חסד בעלמא, בההוא זמנא דאקרי ערב, תליא דינא בעלמא, והא אוקמוה, דבגיני כך יצחק תקן תפלה מנחה, (מאי קא מיירי), ועל דא, ערב וידעתם, כד אתער דינא בעלמא, תנדעון דבההוא דינא אפיק יהו"ה יתכון ממצרים, ובקר וראיתם את כבוד יהו"ה, דהא בההוא זמנא אתער חסד בעלמא, ויתן לכו למיכל.
רבי חייא אמר איפכא, מה כתיב לעילא, "בשבתנו על סיר הבשר וגו'", ביה שעתא אתער ערב, דההוא זמנא דאתער דינא אתער נמי חסד בעלמא, הדא הוא דכתיב וידעתם כי יהו"ה הוציא אתכם מארץ מצרים, תנדעון ההוא חסד דעבד עמכון בזמנא דדינא, ואפיק יתכון מארעא דמצרים, "ובקר וראיתם את כבוד יהו"ה", כבוד יהו"ה הא ידיע, וכל כך למה? "בשמוע יהו"ה את תלנותיכם וגו'".
אמר רבי ייסא, לא שני קודשא בריך הוא נימוסוי, בר דאינון חייבי עלמא שניין לון, ומהפכי רחמי לדינא כמה דאתמר.
תאני רבי אלעזר, מהאי מנא זמינין צדיקייא למיכל לעלמא דאתי, ואי תימא בהאי גוונא, לא, אלא יתיר, דלא הוה כן לעלמין, ומאי איהו, כמה דאוקימנא, דכתיב (תהלים כז ד) לחזות בנעם יהו"ה ולבקר בהיכלו, וכתיב (ישעיה סד ג) עין לא ראתה אלהי"ם זולתך וגו':
"ראו כי יהו"ה נתן לכם השבת". רבי חזקיה פתח, (תהלים קל א) "שיר המעלות ממעמקים קראתיך יהו"ה" -- שיר המעלות סתם, ולא פריש מאן אמרו. אלא שיר המעלות, דזמינין