זהר חלק ב נה ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף נה ב
מתוך: זוהר חלק יב (עריכה)
דא מלכא קדישא:
"עזי וזמרת יה וגו'". רבי חזקיה פתח ואמר בהאי קרא דכתיב (משלי יז יז) "בכל עת אוהב הרע ואח לצרה יולד" -- "בכל עת אוהב הרע"-- דא קודשא בריך הוא דכתיב ביה (שם כז י) "רעך ורע אביך אל תעזוב". "ואח לצרה יולד" בשעתא דיעיקון לך שנאך, קודשא בריך הוא מה אמר, (תהלים קכב ח) "למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך", דישראל אקרון אחים ורעים לקודשא בריך הוא. "יולד" מהו? וכי השתא יולד? אלא בשעתא דעקתא יולד בעלמא, אח יהא לקבלך לשזבא לך מכל אינון דעקין לך. רבי יהודה אמר "יולד" דמלכא קדישא יתער בהאי עז לנקמא לך מאומין, לינקא לך מאימא בההוא סטרא, כמה דאת אמר עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה, לאתערא גבוראן לקבל אומין עכו"ם.
רבי ייסא פתח ואמר, כמה אית ליה לבר נש לרחמא ליה לקודשא בריך הוא, דהא לית ליה פולחנא לקודשא בריך הוא (אלא) כמה רחימותא, וכל מאן דרחים ליה ועביד פולחנא ברחימותא, קארי ליה קודשא בריך הוא רחימא. אי הכי במאי אוקימנא הני קראי: "רעך ורע אביך אל תעזוב" וכתיב (משלי כה יז) "הוקר רגלך מבית רעך"? אלא הא אוקמוה חברייא, האי קרא בעולות ושלמים, והאי בחטאות ואשמות, וכתיב השתא רעך ורע אביך אל תעזוב, למפלח ליה ולאתדבקא ביה ולמעבד פקודוי, אל תעזוב ודאי. והא דאתמר הוקר רגלך מבית רעך, כלומר הוקר יצרך דלא ירתח לקבלך, ולא ישלוט בך, ולא תעביד הרהורא אחרא, מבית רעך, מאן בית רעך, דא נשמתא קדישא דאעיל בך רעך ויהבה בגוך, ועל דא פולחנא דקודשא בריך הוא לרחמא ליה בכלא, כמה דכתיב (דברים ו ה) ואהבת את יהו"ה אלהי"ך.
"זה אלי ואנוהו" -- דכל ישראל חמו על ימא מה דלא חמא יחזקאל נביאה, ואפילו אינון עוברי דבמעי אמהון הוו חמאן, ומשבחן לקודשא בריך הוא, וכלהו הוו אמרין זה אלי ואנוהו. "אלה"י אבי וארוממנהו" -- כמה דאת אמר אלה"י אברהם. אמר רבי יוסי, אי הכי אמאי "וארוממנהו", דהא אלה"י אברהם לעילא הוא? אמר ליה אפילו הכי אצטריך, וכלא חד מלה, וארוממנהו בכלא, לאכללא מאן דידע ליחדא שמא קדישא רבא, דהא הוא פלחנא עלאה דקודשא בריך הוא.
רבי יהודה הוה יתיב קמיה דרבי שמעון, והוה קארי כתיב (ישעיה נב ח) "קול צופיך נשאו קול יחדיו ירננו" -- "קול צופיך", מאן אינון 'צופיך'? אלא אלין אינון דמצפאן אימתי ירחם קודשא בריך הוא למבני ביתיה. "נשאו קול", "ישאו קול" מבעי ליה? מאי "נשאו קול"? אלא כל בר נש דבכי וארים קליה על חרבן ביתיה דקודשא בריך הוא, זכי למה דכתיב לבתר "יחדיו ירננו" וזכי למחמי ליה בישובא בחדוותא.
"בשוב יהו"ה ציון"-- (א"ל) "בשוב יהו"ה אל ציון" מבעי ליה? מאי "בשוב יהו"ה ציון"? אלא בשוב יהו"ה ציון ודאי. תא חזי בשעתא דאתחריב ירושלם לתתא, וכנסת ישראל אתתרכת, סליק מלכא קדישא לציון ואנגיד ליה לקבליה, בגין דכנסת ישראל אתתרכת, (השתא דאתגליא כנסת ישראל סליק ליה לגביה), וכד תתהדר כנסת ישראל לאתרה, כדין יתוב מלכא קדישא לציון לאתריה לאזדווגא חד בחד, ודא הוא בשוב יהו"ה ציון, וכדין זמינין ישראל למימר זה אלי ואנוהו, וכתיב זה יהו"ה קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו, בישועתו ודאי:
"יהו"ה איש מלחמה יהו"ה שמו". רבי אבא פתח, (במדבר כא יד) "על כן יאמר בספר מלחמות יהו"ה את והב בסופה ואת הנחלים ארנון" -- כמה אית לן לאסתכלא בפתגמי אורייתא, כמה אית לן לעיינא בכל מלהא, דלית לך מלה באורייתא דלא אתרמיזא בשמא קדישא עלאה, ולית לך מלה באורייתא דלית בה כמה רזין, כמה טעמין, כמה שרשין, כמה ענפין.