זהר חלק ב מד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק ב · מד ב · >>

הוסף תרגום


דף מד ב

מתוך: זוהר חלק יב (עריכה)

לעלמא, ובגין דאתפרשנא בלחודאי באתר דא, אצטריכנא לאסתכלא ברגיזו דעלמא, (שם יג) "ומה לעשות לך, היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא". וכי מלה דא למה אצטריכא לגבי אתתא, דלא נפקת ולא אזלת ולא עאלת בהיכלא דמלכא? אלא יומא דא הוה גרים, דכל בני עלמא יתבין (נ"א קיימין) בדינא, ובההוא יומא אקרי קודשא בריך הוא מלך, המלך המשפט, אמר לה אי את אצטריך לך לגבי מלכא עלאה על עובדין די בידך:


"ותאמר בתוך עמי אנכי יושבת" -- מאי קאמרת? אלא בשעתא (נ"א בזמנא) דדינא תליא בעלמא, לא יתפרש בר נש בלחודוי, ולא יתרשים לעילא ולא ישתמודען ביה בלחודוי, דהא בזמנא (אחרא) דדינא תליא בעלמא, אינון דאשתמודעון ורשימין בלחודייהו, אף על גב דזכאין אינון, אינון אתפסן בקדמיתא. ועל דא לא לבעי ליה לאיניש לאתפרשא מבין עמא לעלם, דבכל זמנא רחמי דקודשא בריך הוא על עמא כלהו כחד, (ולא ליבעי ליה לאיניש לאתפרשא מן עמא לעלם). ובגיני כך אמרה "בתוך עמי אנכי יושבת" ולא בעינא לאתפרשא מנייהו, כמה דעבדנא עד יומא דין.

"ויאמר גחזי, אבל בן אין לה וגו'" -- אמר לה אלישע, הא ודאי שעתא קיימא, דהא יומא גרים.    "ויאמר למועד הזה כעת חיה את חובקת בן...ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע"-- למועד ודאי.    לבתר מית, מאי טעמא מית? אלא בגין דאתייהיב לה ולא לבעלה, ומאתר דנוקבא אתקשר, ומאן דאתקשר בנוקבא מיתה אזדמנת קמיה. מנא לן דלה אתיהיב? דכתיב "את חובקת בן". תא חזי, באברהם כתיב (בראשית יח י) "שוב אשוב אליך"-- ולא אליה, אליך ודאי, בך אתקשר ולא בנוקבא. מאן דאתי מסטרא דנוקבא מותא אקדים לרגלוי.

"ותעל ותשכיבהו על מטת איש האלהי"ם" בגין דתמן חמת קדושה עלאה מכלא. "ויאמר לה השלום לך השלום לאישך השלום לילד" מכאן דהיא עקרא דביתא, ולא עוד אלא דאיהי אזלת אבתריה ולא בעלה. "ויגש גחזי להדפה" - הא אוקמוה. "ויאמר איש האלהי"ם הרפה לה" -- מאי שנא הכא דאמר "איש האלהי"ם" וכד הוה במתא "אלישע"? אלא הכא ודאי איש האלהי"ם, דהכא (ס"א הוא) חזא דוכתיה ולא במתא, ולא בשעתא דהוו בני נביאי קמיה.

"ויהו"ה העלים ממני וגו'" -- כמה דאת אמר (שם יט כד) "ויהו"ה המטיר על סדום ועל עמורה", דא בי דינא דלתתא. "ולא הגיד לי" - מאי טעמא לא ידע אלישע? אלא אמר קודשא בריך הוא, ומה אנא קטיל להאי, אי אימא ליה לא ימות, דהא נבזבזא דיליה הוא, ודאי אית ליה למימת, דהא אתמר, דכתיב "את חובקת בן", ומאתר דנוקבא גרים מותא, ובגיני כך לא אמר ליה.

"ויאמר לגחזי, חגור מתניך וקח משענתי בידך ולך" - והא אוקמוה ואסתלק ניסא מניה. "חי יהו"ה וחי נפשך אם אעזבך" אמאי, כיון דגיחזי הוה אזיל? אלא היא ידעת ארחוי דההוא רשע דגיחזי, דלאו איהו כדאי דישתכח ניסא על ידוי.    "וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וגו'" - אמאי? אלא דאשגח אלישע וידע דאתרא (נ"א דאתתא הוא) דא הוא דגרים דאתקשר ביה השתא. "וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו"-- לקשרא ליה באתרא אחרא עלאה, אתר דחיין אשתכחו ביה, ולא יכיל לאעקרא ליה מאתר דאתקשר ביה בקדמיתא, אלא אתער רוחא חדא מלעילא, ואתקשר בהאי אתר, ואתיב ליה נפשיה, דאי לאו הכי לא הוה קאים לעלמין. "ויזורר הנער עד שבע פעמים" ולא סליק יתיר כמה דאת אמר (תהלים צ י) "ימי שנותינו בהם שבעים שנה". ודא הוא חבקוק נביאה, כמה דאת אמר "את חובקת בן". אי הכי 'חבוק' מבעי ליה! אמאי חבקוק תרי? אלא חד