זהר חלק א רמט ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" באתר "תא שמע"


דף רמט ב


"צהלי קולך" - האי קרא לכנסת ישראל אתמר, בגין דאיהי משבחת ליה לקב"ה בקלא משבחא, ועל דא צהלי קולך, מהכא אוליפנא, כל מאן דבעי לשבחא לקב"ה בקלא, בעיא ליה קלא נעימותא, דיערב לאחרנין דשמעין ליה, ואי לאו, לא יקום לארמא קלא.

תא חזי ליואי דאתיין מסטרא דא, דכתיב (במדבר ח כה) ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה וגו', מאי טעמא, בגין דקליה (דרגיה, ואי) נמיך, ולא יערב לאודנין כשאר חברוי, כדין מעברין ליה מהאי צבא העבודה (מחיילין) דלעילא, דקיימין לנגנא לגבי האי עבודה, וליקרא שמא קדישא כדקא חזי. חילין לעילא חילין ומשריין לגבי תתאי, לשבחא שמא קדישא ולזמרא לון, ובגיני כך ישוב מצבא העבודה, ובגין דכנסת ישראל קא משבחא ליה לקב"ה, אמר קרא צהלי קולך.

"בת גלים"-- בת אבהן. תו "בת גלים"-- עלמא דאתי אקרי "גלים", בגין דכלא קיימא ביה ואתכליל ביה תלי תלים, ונפקא מניה לכלא. תו "בת גלים" כדכתיב (שיר ד יב) גל נעול, וכל אינון גלים ומבועין כלהו נפקי מעלמא דאתי, וכנסת ישראל איהי בת גלים.

תא חזי האי קרא קשיא, בקדמיתא כתיב צהלי קולך, דהוא בגין לזמרא ולארמא קלא, ולבתר כתיב הקשיבי, אי הכי אמאי צהלי קולך כיון דכתיב הקשיבי, אלא צהלי, בגין לשבחא ולזמרא, תא חזי אי ישראל שראן לשבחא ולזמרא לקב"ה, כדין כתיב הקשיבי, מאי טעמא, בגין דישראל אינון משבחן ומזמרין בגינה לקב"ה, ועל דא כתיב צהלי קולך. וכתיב הקשיבי לישה, בגין דאתיא מסטרא דגבורה, כמה דאת אמר (משלי ל ל) ליש גבור בבהמה, והאי לישה גבורה לתברא חילין ותוקפין, עניה ענתות, בגין דאיהי אספקלריא דלא נהרא, (עלה) עניה ודאי, לית לה נהורא לסיהרא מגרמה, אלא מה דיהיב לה שמשא. ענתות איהו חקל כפר חד, ושריין ביה כהני מסכני דאהדרן על פתחין (דליואי), ולית מאן דישגח בהו, בגין דכל אינון בני ההוא כפרא קלישין הוו בעינייהו דעמא, וביתייהו ריקניין יתיר מכל עמא, בר מה דיהבין לון, כמסכני (ס"א קלישין) קליסין דעמא, בגין כך סיהרא לית לה נהורא מגרמה, אלא בשעתא דאתחבר עמה שמשא אתנהירת.

תא חזי, דכתיב (מ"א ב כו) ולאביתר הכהן אמר המלך ענתות לך על שדך, כי איש מות אתה, וכי על דזמין ליה אדוניהו איש מות אקרי, אלא בגין דהוה מאתר מסכנא, דאידבק ביה סיהרא, דאיהי עניה ענתות. ואי תימא (שם) וכי התענית בכל אשר התענה אבי, בגיני כך זכה דלא קטיל ליה, אלא אביתר בגין דהוה מאתר מסכנא זכה ביה דוד עד לא סליק למלכו, כד הוה מכמאן ליה שאול, והוי ארחוי כמסכנא, (לבתר) אביתר כגוונא דא. ולזמנא דשלט שלמה, דסיהרא קיימא באשלמותא, והוה בחדוותא, דעתירו דכלא הוה ליה, לא זכה ביה אביתר, ודאי שדה ענתות רזא דמלה הוה, וירמיה דקני ליה כלא הוה בגין לאחסנא רזא עלאה.

תא חזי, כד שלטא סיהרא שדה תפוחים אקרי, כד איהו במסכנו שדה ענתות, בגיני כך תושבחתא דלתתא עביד ליה עתירו ושלימותא, כמה דדוד כל יומוי אשתדל למעבד שלימו לה, ולנגנא זמרי, לזמרא ולשבחא לתתא. וכד דוד אסתליק מעלמא שביק לה בשלימו, ושלמה נטל לה בעותרא בשלימותא, דהא סיהרא נפקא ממסכנו ועאלת לעותרא, דבהך עותרא שלט על כל מלכי ארעא, ועל דא (דה"ב ט כ) אין כסף נחשב בימי שלמה, אלא כלא דהב, דאתרבי דהב, ובההוא זמנא כתיב, (איוב כח ו) ועפרות זהב לו, דהא עפר דלעילא הוה מסתכל ביה שמשא, ובאסתכלותא דשמשא ותוקפיה עפרא עביד ואסגי דהב. תא חזי מטורי דנהירו דתוקפא דשמשא תמן, עפרא