זהר חלק א רכב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · רכב א · >>

הוסף תרגום


דף רכב א

מתוך: זוהר חלק י (עריכה)

והכא ויקרבו ימי ישראל, ודאי בלא כסופא בשלימותא בחדוותא שלים, ובגיני כך ימי ישראל, דהוה שלים יתיר ישראל מיעקב, ואי תימא והא כתיב (בראשית כה כד) ויעקב איש תם, שלים, שלים הוה ולא שלים בדרגא עלאה כישראל.

תניא אמר רבי יוסי, בשעתא דיומוי דבר נש אתפקדן קמי מלכא, אית זכאה דאתפקדן יומוי ורחיקין מקמי מלכא, ואית זכאה דכד מתפקדן יומוי קריבין וסמיכין למלכא ולא מתרחקין, בלא כסופא עאלין וקריבין למלכא, זכאה חולקהון, הה"ד ויקרבו ימי ישראל למות.


"ויקרא לבנו ליוסף" -- אמר רבי יצחק, וכי שאר שבטין לאו בנוי אינון, אלא אמר רבי אבא, יוסף בנו הוה יתיר מכלהו, דתנינן בשעתא דאנתתיה דפוטיפר דחקת ליה ליוסף, מה כתיב (שם לט יא) ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית, האי קרא הכי מבעי ליה ואין איש בבית, מהו מאנשי הבית, אלא לאכללא דיוקנא דיעקב דהוה תמן ואשתכח תמן, ובגיני כך מאנשי הבית, אבל איש אחרא הוה תמן, כיון דסליק יוסף עינוי וחמא דיוקנא דאבוי, יתיב בקיומיה ותב לאחורא.

תא חזי מה כתיב, (שם ח) "וימאן ויאמר אל אשת אדניו" -- אמר ליה קב"ה את אמרת וימאן ויאמר, חייך וימאן ויאמר אחרא ייתי לברכא לבנך ויתברכון ביה, הה"ד וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי, כיון דאמר ידעתי בני, אמאי אמר ידעתי אחרא, אלא אמר ידעתי בני, בזמנא דקיימת בגופך דאת ברי, כד חמית דיוקנא דילי ותבת בקיומך, ובגיני כך כתיב ידעתי בני, ידעתי על מה דאמרת דדא הוא בוכרא, גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל, והכא בגין כך כתיב ויקרא לבנו ליוסף, לבנו ליוסף ממש.   דבר אחר: "ויקרא לבנו ליוסף"-- דבדיוקנא חד הוו מתחזיין, דכל מאן דחמי ליוסף הוה אסהיד דבריה דיעקב הוה, רבי יוסי אמר כלא הכי הוא, ועוד דיוסף זן ליה ולבנוי בסבותיה, ובגיני כך בנו ממש יתיר מכלהו.


"ויקרא לבנו ליוסף" -- אמאי ליוסף ולא לאחרא, משום דרשותא הוה בידיה לסלקיה מתמן. רבי יוסי אמר, כיון דיעקב הוה ידע דבנוי ישתעבדון בגלותא תמן במצרים, אמאי לא אתקבר תמן בגין דיגין זכותיה על בנוי, אמאי בעא לאסתלקא מתמן, והא כתיב (תהלים קג יג) כרחם אב על בנים, אן הוא רחמנותא. אלא הכי תאנא, בשעתא דהוה נחית יעקב למצרים הוה דחיל, הוה אמר דילמא ח"ו ישתצון בני ביני עממיא, ודילמא קב"ה יסלק שכינתיה מיני כקדמיתא, מה כתיב (בראשית לה י) ויאמר אלהי"ם לישראל וגו' אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם, ומה דאמרת דילמא אסלק שכינתי מבינך, אנכי ארד עמך מצרימה, אמר עוד דחילנא דילמא אתקבר תמן ולא אזכה עם אבהתי, אמר ליה ואנכי אעלך גם עלה, אעלך ממצרים, גם עלה לאתקברא בקברא דאבהתך. בגיני כך בעא לסלקא גרמיה ממצרים, חד דלא יעבדון מניה דחלא, דהא חמא דקב"ה זמין לאתפרעא מדחליהון, וחד דחמא דשכינתא ישוי מדוריה בין בנוי בגלותא, וחד בגין דיהא גופיה דייר בין גופייהו דאבהתוי לאתכללא בינייהו, ולא יתמני עם חייביא דמצראי. ותנינן גופא דיעקב אתמשיך משופרוי דאדם הראשון, והוה דיוקניה דיעקב דיוקנא עלאה קדישא, דיוקנא דכורסיא קדישא, ולא בעא לאתקברא ביני חייביא, ורזא דמלה דבאבהן לית פרודא כלל, ועל דא כתיב ושכבתי עם אבותי.


"ויקרא לבנו ליוסף" -- בנו בחד דיוקנא דאנפין, בגין דברעותא דרוחא ולבא אוליד ליה יתיר מכלהו, תא חזי מה כתיב, (שם ל טו) המעט קחתך את אישי, דכל רעותא דיעקב ברחל הוה, ובגין כך