זהר חלק א רז ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק ט (עריכה)
כל עובדא, אמר ודאי שפיר קאמר, אבל אינון שתין נשמי, ודאי שתין נשמי אינון דחיין, בין לעילא בין לתתא, ומכאן ולהלאה איכא שתין נשמתין אחרנין דאינון כלהו מסטרא דמותא, ודרגא דמותא עלייהו, ואקרון דורמיטא, וכלהו טעמא דמותא. ובגין כך דוד מלכא הוה איהו מתדבק באינון שתין נשמתין דחיין, ומתמן ולהלאה לא נאים כלל, הדא הוא דכתיב (תהלים קלב ד) אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה, ועל דא שפיר קאמר, בגין דיקום דוד חי בסטרא דחי, ולא בסטרא דמותא, יתבו כלהו ואשתדלו באורייתא ואתחברו כחדא.
פתח רבי אלעזר ואמר, (שם פח ב) "יהו"ה אלה"י ישועתי יום צעקתי בלילה נגדך" -- תא חזי דוד מלכא הוה קם בפלגות ליליא ואשתדל באורייתא בשירין ותושבחן, לחדוה דמלכא ומטרוניתא, ודא הוה חדוה דמהימנותא בארעא, בגין דהאי איהו שבחא דמהימנותא דאתחזי בארעא, דהא לעילא פתחי בחדוה שירתא, כמה מלאכין עלאין, בכמה זינין דקא משבחן בליליא בכל סטרין, וכהאי גוונא לתתא בארעא. מאן דמשבח ליה לקוב"ה בארעא בליליא, רעי ביה (בעי) קב"ה, וכל אינון מלאכין קדישין דקא משבחן ליה לקב"ה, כלהו צייתין לההוא דקא משבח ליה בליליא בארעא, דהאי תושבחתא איהו בשלימו, לסלקא יקרי דקב"ה מתתא, ולזמרא בחדוה דיחודא.
תא חזי דוד מלכא כתב, יהו"ה אלה"י ישועתי וגו', יהו"ה אלה"י ישועתי, אימתי איהו ישועתי, בההוא יומא דאקדמית תושבחתא בליליא לגבך, כדין איהו ישועתי ביממא, ותא חזי דהא בליליא מאן דמשבח למאריה בתושבחתא דאורייתא, כדין אתתקף בתקיפו ביממא בסטרא דימינא, דהא חוטא חד נפקא מסטרא דימינא, וכדין אתמשך עליה ואתתקף ביה, ועל דא אמר יהו"ה אלה"י ישועתי יום צעקתי וגו'. ובגין כך אמר (שם קטו יז) לא המתים יהללו יה, לא המתים, בגין דאצטריך לשבחא חי לחי, ומת לחי לאו הכי, דכתיב לא המתים יהללו יה, ואנחנו נברך יה, דהא אנן חיין, ולית לן חולקא בסטרא דמותא כלל. חזקיהו אמר (ישעיה לח יט) חי חי הוא יודך כמוני, בגין דחי אתקרב לחי, דוד מלכא איהו חי וקורבא דיליה לחי העולמים, ומאן דאתקריב לגביה איהו חי, דכתיב (דברים ד ד) ואתם הדבקים ביהו"ה אלהיכ"ם חיים כלכם היום, וכתיב (ש"ב כג כ) ובניהו בן יהוידע בן איש חי רב פעלים מקבצאל.
פתח ההוא יודאי אבתריה, ואמר (דברים ח י) ואכלת ושבעת וברכת את יהו"ה אלהי"ך, וכי לא מברכינן ליה לקב"ה עד לא ניכול, והא אית לן לאקדומי בצפרא, ולסדורי שבחא דיליה (דמאריה) כדקא יאות, ולברכא בשמיה עד לא יברך לאחרא בעלמא, וכתיב (ויקרא יט כו) לא תאכלו על הדם, דאסיר ליה למיכל עד לא יברך למאריה, והשתא כתיב ואכלת ושבעת וברכת. אלא דא ברכתא דצלותא דיחודא, ודא ברכתא דמזונא, לאחזאה לגבי דרגא דמהימנותא שבע כדקא יאות, וכדין בעי לברכא ליה כדקא יאות, דההוא דרגא דמהימנותא יתרוי ויתברך, ויתמלא חידו מחיין דלעילא כמה דאצטריך, בגין למיהב לן מזוני.
דהא קשין מזוני דבר נש קמי קב"ה כקריעת ים סוף, מאי טעמא, בגין דמזונא דעלמא לעילא הוא, דתנן בני חיי ומזוני וכו', ובגין כך קשיין קמיה מזוני דעלמא, דהא במזלא תליא מילתא, דמניה נפקי מזוני וחיי ובני, ובגין כך קשין קמיה מזוני דעלמא, דהא לאו ברשותיה קיימא עד דיתברך איהו. כגוונא דא זווגין דעלמא קשין קמיה, וכלא בגין דרקיע וילון לא משמש כלום, וכל שכן אלין מלין דקיימין לעילא באתר אחרא, ועל דא אצטריך לאתברכא.
תא חזי כל זווגין דעלמא קשין קמיה האי דרגא, בגין דכד האי זווגא קדישא אשתכח, כל