זהר חלק א רד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · רד ב · >>

הוסף תרגום


דף רד ב

מתוך: זוהר חלק ט (עריכה)

בכלא, ולא יהא לון בסטרא דמסאבא כלום,)

(תא חזי כד סטרא דא שלטא בעלמא, לא אצטריך ליה לבר נש לאתחזאה בשוקא קמיה, בגין דיכיל לנזקא, ואתייהיב ליה רשותא לחבלא, ותא חזי ביעקב מה כתיב, ויאמר יעקב לבניו למה תתראו, דלא בעי לאתחזאה קמיה).

ובגין דא קב"ה אזהר להו לישראל לאתקדשא, דכתיב והייתם קדושים כי קדוש אני, מאן אני, דא קודשא בריך הוא מלכות שמים קדישא, מלכותא אחרא דעעכו"ם אקרי אחר, דכתיב (שמות לד יד) כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהו"ה קנא שמו. ותא חזי, אני שלטנו דעלמא דין ועלמא דאתי, וכלא ביה תליא, אחר סטרא מסאבא, אחר סטרא אחרא בסטרא מסאבא, ושולטנו דיליה בהאי עלמא, ולית ליה בעלמא דאתי כלום.

ובגין דא מאן דאתדבק בהאי אני, אית ליה חולקא בעלמא דין ובעלמא דאתי, ומאן דאתדבק בהאי אחר, אתאביד מהאי עלמא, ולית ליה חולקא בעלמא דאתי, ואית ליה חולקא בהאי עלמא במסאבו, בגין דההוא מלכו אחרא עעכו"ם כמה אינון תריסין גרדינין ממנן ביה לשלטאה בהאי עלמא.

ובגיני כך, אלישע אחר דנחת ואתדבק בהאי דרגא, אתטריד מההוא עלמא דאתי, ולא אתייהיב ליה רשו למהדר בתיובתא, ואתטריד מההוא עלמא, ועל דא אקרי אחר. ובגין כך בעי בר נש לאתפרשא מכל סטרין, דלא לאסתאבא בההוא סטרא, למזכי בהאי עלמא ובעלמא דאתי, ועל דא, דא ברכה ודא קללה, דא שבע ודא רעב, כלא בהפוכא דא מן דא, והא אוקימנא. ובגין כך בההוא זמנא דשנת הרעב, לית ליה לבר נש לאתחזאה בשוקא, ולא לאפתחא מבועיה לאולדא למיהב בנין לאל אחר והא אתמר.

זכאה איהו בר נש דאסתמר למיהך בארח קשוט, ולאתדבקא במאריה תדיר, דכתיב (דברים י כ) ובו תדבק, (וכתיב את יהו"ה אלהי"ך תירא ואותו תעבוד ובו תדבק) ובשמו תשבע, ובו תשבע לא כתיב, אלא ובשמו, מאי תשבע, כמה דאוקימנא, למהוי מתדבק ברזא דמהימנותא.

שבעה דרגין לעילא, עלאין על כלא, רזא דשלימו דמהימנותא, ורזא דשבעה דרגין דלתתא מנייהו, דאינון חבורא חד וקשורא חד אלין באלין, למהוי כלהו חד, ובגין כך כתיב (מ"א ח סה) שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום, וכלא חד וקשורא חד, ועל דא כתיב ובשמו תשבע, מלעילא ומתתא. זכאה איהו (מאן דזכי לאתדבקא ביה בקב"ה כדקא יאות, זכאה הוא בעלמא דין ובעלמא דאתי, דקב"ה פתח ליה אוצרין טבין קדישין בשעתא דאצטריך לקבלא צלותא, כד"א) (נ"א מאן דמייחד אלין באלין עליה כתיב) (דברים כח יב) יפתח יהו"ה לך את אוצרו הטוב את השמים, אלין אוצרין דלעילא ותתא, שבעת ימים ושבעת ימים כלהו חד, דכתיב את אוצרו הטוב את השמים, אוצרו חד, ואיהו את השמים, (זכריה ד ב) שבעה ושבעה מוצקות ואינון חד.


רבי חייא ורבי יוסי הוו אזלי בארחא, אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי, מתעטף בעטופא דמצוה, וכלי זיינין קטורין תחותוי, אמר רבי חייא בר נש דין חד מתרין אית ביה, או זכאה שלים איהו, או לרמאה (את) בני עלמא איהו, אמר ליה רבי יוסי הא חסידי עליונין אמרו, הוי דן לכל בר נש לזכו. הא תנינן בר נש דנפיק לארחא יתכוין לתלת מלין, לדורון לקרבא לצלותא, מנלן מיעקב, דהא לתלת אלין אתכוון וזריז גרמיה, לדורון לקרבא לצלותא, והאי בר נש אזיל בארחא איהו, הא ביה עטופא דמצוה לצלותא, והא ביה כלי זיינין לקרבא, כיון דתרין אלין אית ביה, תליתאי לא למרדף אבתרה.

כד קריב לגבייהו יהבו ליה שלם ולא אתיב לון, אמר רבי חייא, הא חד מאינון