זהר חלק א קפט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · קפט א · >>

הוסף תרגום


דף קפט א

מתוך: זוהר חלק ח (עריכה)

שירתא.

תלת משריין אינון, וחד חיותא קדישא ממנא עלייהו וקיימא עלייהו, וכלהו קא משבחן ליה לקב"ה עד דאתי צפרא, כד אתי צפרא, כל אינון דבסטר דרום, וכל ככביא דנהרי, כלהו משבחן ואמרי שירתא לקב"ה, כמה דאת אמר (איוב לח ז) ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהי"ם, ברן יחד ככבי בקר אלין ככביא דבסטר דרום, כמה דאת אמר (בראשית יט כז) וישכם אברהם בבקר.

"ויריעו כל בני אלהי"ם"-- אלין אינון דבסטר שמאלא דאתכלילו בימינא, וכדין צפרא נהיר, וישראל נטלי שירתא, ומשבחן ליה לקב"ה ביממא, תלת זמנין ביממא לקבל תלת זמנין דליליא, וקיימין אלין לקביל אלין, עד דיסתלק יקרא דקב"ה ביממא ובליליא כדקא יאות, וקב"ה אסתלק בהו בשית אלין.

ההוא חיותא קדישא דקיימא עלייהו לעילא, קיימא על ישראל לתתא, בגין לאתקנא כלא כדקא יאות, מה כתיב בה (משלי לא טו) ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה, ותתן טרף לביתה, אלין אינון משיריין דלעילא, וחק לנערותיה, אלין משריין דישראל לתתא, ובגין כך יקרא דקב"ה אסתלק מכל סטרין מעילא ומתתא, ועל דא כלא הוה (ס"א הוא) ברשותיה קיימא, וכלא איהו ברעותיה.

"האומר לחרס ולא יזרח" (איוב ט ז) -- רבי שמעון אמר דא יוסף, ובעד כוכבים יחתום אלין אינון אחוי, דכתיב בהו ואחד עשר כוכבים משתחוים לי.    דבר אחר: "האומר לחרס"-- דא יעקב בשעתא דאמרו לו הכר נא, "ולא יזרח"-- בשעתא דאסתלקת שכינתא מניה, "ובעד ככבים יחתום"-- דבגין בנוי אתחתם ואסתים נהורא דיליה, שמשא אתחשך וככביא לא נהירו, בגין דיוסף אתפרש מאבוי, ותא חזי מההוא יומא דההוא עובדא דיוסף, אתפרש יעקב משמושא דערסא, ואשתאר אבלא עד ההוא יומא דאתבשר בשורה דיוסף:

ויהי ה' את יוסף

"ויהי יהו"ה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדוניו וגו'".    רבי יוסי פתח (תהלים לז כח) כי ה' אוהב משפט ולא יעזוב את חסידיו לעולם נשמרו, האי קרא אוקמוה באברהם, את חסידיו חסידו כתיב והא אתמר.

תא חזי בכל אתר דצדיקייא אזלי, קב"ה נטיר לון ולא שביק לון, דוד אמר (שם כג ד) גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי שבטך ומשענתך וגו', בכל אתר דצדיקיא אזלי שכינתא אזלא עמהון ולא שביק לון, יוסף אזל בגיא צלמות ונחתו ליה למצרים, שכינתא הות עמיה, הה"ד ויהי יהו"ה את יוסף, ובגין דהות עמיה שכינתא, בכל מה דהוה עביד הוה מצלח בידיה, דאפילו מאי דהוה בידיה, והוה תבע ליה מאריה בגוונא אחרא, הוה מתהפך בידיה לההוא גוונא דרעותא דמאריה הוה רעי ביה, כמה דאת אמר וירא אדוניו כי יהו"ה אתו, וכל אשר הוא עושה יהו"ה מצליח בידו, מצליח בידו ודאי, כי יהו"ה אתו.

תא חזי, "וידע אדניו כי יהו"ה אתו" לא כתיב, אלא "וירא אדניו", דהא בעינוי הוה חמי עובדא דנסין בכל יומא דקב"ה עביד בידיה, ועל דא ויברך יהו"ה את בית המצרי בגלל יוסף, קב"ה נטיר לון לצדיקיא, ובגיניהון נטר לון לרשיעיא, דהא רשיעיא מתברכין בגיניהון דצדיקיא, כגוונא דא כתיב (ש"ב ו יא) ויברך יהו"ה את בית עובד אדום הגתי בעבור ארון האלהי"ם.

צדיקיא, אחרנין מתברכין בגינייהו, ואינון לא יכלי לאתזנא (ס"א לאשתזבא) בזכותייהו והא אוקמוה, יוסף אתברך מאריה בגיניה, ואיהו לא יכיל לאשתזבא בזכותיה מניה ולנפקא לחירו, ולבתר אעיל ליה בבית הסהר, כמה דאת אמר (תהלים קה יח) ענו בכבל רגלו ברזל באה נפשו, עד דלבתר קב"ה אפיק ליה לחירו, ושלטיה על כל ארעא דמצרים, ובגין כך כתיב ולא יעזוב את חסידיו לעולם