זהר חלק א קפד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · קפד א · >>

הוסף תרגום


דף קפד א

מתוך: זוהר חלק ח (עריכה)

מה כתיב לעילא, ויאמר ישראל אל יוסף הלא אחיך רועים בשכם לכה ואשלחך אליהם, וכי יעקב שלימא דהוה רחים ליה ליוסף מכל בנוי, והוה ידע דכל אחוי הוו שנאין ליה, אמאי שדר ליה לגבייהו, אלא איהו לא חשיד עלייהו, דהוה ידע דכלהו הוו זכאין, ולא חשיד לון, אלא גרים קב"ה כל דא, בגין לקיימא גזרה דגזר בין הבתרים.


אשכחנא בספרי קדמאי, דבעיין אלין בני יעקב לשלטאה עלוי עד לא יחות למצרים, דאילו הוא יחות למצרים ואינון לא שלטו ביה בקדמיתא, יכלי מצראי לשלטאה לעלמין עלייהו דישראל, ואתקיימא ביה ביוסף דאזדבן לעבדא ואינון שלטו עלוי, ואף על גב דיוסף הוה מלכא לבתר, מצראי הוו עבדין ליה, אשתכחו ישראל דשלטו על כלהו.

תא חזי דיוסף דאיהו ברית עלאה, כל זמנא דאתקיים ברית, שכינתא אתקיים בהדייהו דישראל בשלם כדקא יאות, כיון דאסתלק יוסף ברית עלאה מעלמא, כדין ברית שכינתא וישראל כלהו בגלותא נפקו, והא אוקימנא דכתיב (שמות א ח) ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף, וכלא הוה מעם קב"ה כדקא יאות.

תא חזי, וימצאהו איש, דא גבריאל, ואוקמוה כתיב הכא וימצאהו איש, וכתיב התם (דניאל ט כא) והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה, והנה תועה, בכלא תועה, דאבטח על אחוי, דהוה מתבע אחוה דלהון ולא אשכח, ותבע להו ולא אשכח, ועל דא תועה בכלא, ועל דא-- "וישאלהו האיש לאמר מה תבקש ויאמר את אחי אנכי מבקש וגו', ויאמר האיש נסעו מזה וגו'"


רבי יהודה פתח (שיר ח א) "מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבוזו לי" -- האי קרא אוקמוה חבריא, אבל האי קרא כנסת ישראל אמרו למלכא דשלמא דיליה, מי יתנך כאח לי, כיוסף על אחוי דאמר (בראשית נ כא) ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם, יהב לון מזונא וזן להו בכפנא, בגין כך מי יתנך כאח לי.

דבר אחר: "מי יתנך כאח לי"-- דא יוסף לגבה דשכינתא, דאתאחד עמה ואתדבק בהדה, יונק שדי אמי, דהא כדין אחוה ושלימו בהדייהו, אמצאך בחוץ, גו גלותא דאיהי בארעא אחרא, אשקך, בגין לאתדבקא רוחא ברוחא, גם לא יבוזו לי, אף על גב דאנא בארעא אחרא. תא חזי, דיוסף אף על גב דאחוי לא הוו ליה כאחין כד נפל בידייהו, איהו הוה לון כאחא כד נפלו בידיה, והא אוקמוה דכתיב (שם) וינחם אותם וידבר על לבם, בכלא דבר על לבייהו.

ותא חזי מה כתיב "ויאמרו איש אל אחיו"-- דא שמעון ולוי דאינון הוו אחין ודאי בכלא, בגין דקא אתו מסטרא דדינא קשיא, ובגין כך רוגזא דלהון איהו רוגזא דקטלא בעלמא, כמה דאת אמר (שם מט ה) ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה.

תא חזי רזא דמלה, אית רוגזא ואית רוגזא, אית רוגזא דאיהו מברכא מעילא ומתתא ואקרי ברוך, כמה דאתמר דכתיב (שם יד יט) ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ, והא אוקמוה, ואית רוגזא דאיהי אתלטיא לעילא ותתא כמה דאתמר דאקרי ארור, דכתיב (שם ג יד) ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה, ארור אפם כי עז.

ועל רזא דא אית תרין טורין, דכתיב (דברים יא כט) ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל, לקביל אלין תרין דרגין, ועל דא, דא אקרי ארור ודא אקרי ברוך, ושמעון ולוי אינון מסטרא דדינא קשיא, ומן סטרא דדינא קשיא תקיפא נפקת רוגזא דאתלטיא, ותא חזי מסטרא דדינא קשיא נפקי רוגזא לתרין סטרין, חד דאתברך וחד דאתלטיא,