זהר חלק א קעז א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · קעז א · >>

הוסף תרגום


דף קעז א

מתוך: זוהר חלק ח (עריכה)

בוצינא דאתחזיא לאדלקא, וכל אנפין נהירין ובוצינין דלקין.

ומיומא דאתחריב בי מקדשא, לית לך יומא ויומא דלית ביה זעימו ורוגזא, כמה דאת אמר (תהלים ז יב) ואל זועם בכל יום, ואתפרש חדוה מעילא ומתתא, וישראל אזלין בגלותא, ואינון ברשו דטעוון אחרנין, וכדין אתקיים קרא, דכתיב (דברים כח סד) ועבדת שם אלהים אחרים, וכל דא למה, בגין דכתיב (שם מז) תחת אשר לא עבדת את יהו"ה אלהי"ך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, מאי מרוב כל, הכא מרוב כל, והתם (שם נז) בחסר כל, עד דיתער קב"ה ויפרוק לון מביני עממיא, כמה דאת אמר (שם ל ג) ושב יהו"ה אלהי"ך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יהו"ה אלהי"ך שמה, וכתיב (שם ד) אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך וגו'.

ואלה תולדות עשו הוא אדום

"ואלה תולדות עשו הוא אדום". תא חזי בחיי יצחק לא אתמנון בנוי דעשו, כמה דאתמנון בנוי דיעקב, דהא עד לא מית יצחק אתמנון, אבל בעשו מה כתיב ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים, ויקברו אתו עשו ויעקב בניו, בתריה מה כתיב, ואלה תולדות עשו הוא אדום, מאי טעמא, בגין דהא בחולקיה ובאחסנתיה ועדביה לאו איהו אלא יעקב ובנוי, ובגין כך יעקב ובנוי אינון חולקיה דקב"ה ועאלין בחושבנא, אבל עשו דלאו איהו בחולקא דבסטר דמהימנותא, עביד חושבניה לבתר דמית יצחק, ואתפרש חולקיה לאתר אחרא.

תא חזי לבתר דמית יצחק ועשו אתפרש לסטריה, מה כתיב ויקח עשו את נשיו וגו' מפני יעקב אחיו, דשבק ליה ליעקב קרן וריוח, שעבודא דמצרים וארעא, וזבין ליה חולקיה מן מערתא דכפלתא, ואזל ליה מן ארעא ומן מהימנותא ומחולקיה דאזל ליה מכלא. תא חזי כמה הוה חולקיה דיעקב טבא בכלא, בגין דלא אשתאר עשו בהדיה, ואתפרש מניה ואזל ליה לחולקיה ולעדביה, ואשתאר יעקב אחיד באחסנת אבוי ובאחסנת אבהתוי, ועל דא וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו, מאי מפני יעקב אחיו, דלא בעא חולקיה ואחסנתיה ועדבא דמהימנותא דיליה, זכאה חולקיה דיעקב, עליה כתיב (דברים לב ט) כי חלק יהו"ה עמו יעקב חבל נחלתו.


"ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל". רבי ייסא פתח ואמר (עובדיה א ב) "הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד" -- תא חזי כד עבד קב"ה עלמא, ופלג ארעא לשבעה תחומי פליגין, לקביל שבעין רברבין ממנן, וקב"ה פליג לון לשבעין עמין כל חד וחד כדקא חזי ליה, כמה דאת אמר (דברים לב ח) בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים, ומכלהו רברבן ממנן דאתמסרו לשאר עמין, לא אית בהו בזוי קמיה כממנא דעשו, מאי טעמא, בגין דסטרא דעשו סטרא מסאבא איהו, וסטרא דמסאבא איהו קלנא קמי קב"ה, מאינון דרגין זעירין דבתר ריחיא סריקתא דקוסטרי סומקי קא אתיא, ועל דא הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד, דכתיב (בראשית ג יד) על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך, מאד, כמה דאת אמר (שם) ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה.

תא חזי בדרגין תתאין אית דרגין על דרגין, כולהו משניין דא מן דא, וכלהו דרגין קפטירין אלין, וקשירין אלין באלין, ומלכו אתפרש דא מן דא, ומלכו אתקשר במלכו, דא עייל ודא סליק, אחידן בקשרא חדא.

ההוא קשרא משחתא חדא ליה, ותלת תלת קשרין לההיא משחתא, בכל קשרא וקשרא חד עטרא, ובכל עטרא ועטרא חד קפסורא, ואתמנא בעטורא דלעילא, ואתמנא ונחית לתתא, עד דאתקשרו ביה ככביא ומזלי, כל חד וחד אתפרש ביה חד