זהר חלק א קעד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · קעד א · >>

הוסף תרגום


דף קעד א

מתוך: זוהר חלק ח (עריכה)

קב"ה יהו"ה שמיה איהו, דכתיב (ישעיה מב ח) אני יהו"ה הוא שמי, וחמינן דלזמנין אתקרי שמיה אלהי"ם, והוא דינא בכל אתר, אלא בזמנא דאסגיאו זכאין בעלמא, יהו"ה שמיה ואתקרי בשמא דרחמי, ובזמנא דאסגיאו חייבין בעלמא, אלהי"ם שמיה ואתקרי בשמא דאלהי"ם, כך בזמנא דיעקב לא הוה בין שנאין ולא הוה בארעא אחרא, קרי ליה ישראל, וכד הוה בין שנאין או בארעא אחרא קרי ליה יעקב.

א"ל עדיין לא אתיישבא מלה, דכתיב לא יקרא, והא אנן קרינן ליה, ומאי דאמרת דכד הוה בין שנאין או בארעא אחרא קרי ליה יעקב, תא חזי כתיב (בראשית לז א) וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען, והא לא הוה בארעא אחרא, א"ל הא בקדמיתא אתמר, כמה דקב"ה לזמנין אתקרי יהו"ה ולזמנין אתקרי אלהי"ם, הכי נמי לזמנין אקרי ישראל ולזמנין אקרי יעקב, וכלא בדרגין ידיען, ומה דאתמר לא יקרא שמך עוד יעקב, לאתישבא בשמא דא.

אמר ליה אי הכי, הא כתיב (שם יז ה) ולא יקרא עוד את שמך אברם, והיה שמך אברהם, אמר ליה התם כתיב והיה, על דא קיימא בההוא שמא, אבל הכא לא כתיב והיה, אלא כי אם ישראל יהיה שמך, ולא כתיב והיה שמך ישראל, ואפילו בזמנא חדא סגי ליה, כל שכן דלזמנין כך ולזמנין כך, וכד אתעטרו בנוי בכהני וליואי, ואסתלקו בדרגין עלאין, כדין אתעטר בשמא דא תדיר.


עד דהוו אזלי, א"ל רבי יוסי לרבי אלעזר, הא אתמר דכד מיתת רחל נטלא ביתא מאן דאצטריך לאתתקנא בתריסר שבטין כדקא יאות, אמאי מיתת רחל מיד, א"ל למהוי שכינתא מתעטרא כדקא יאות, ולמהוי אם הבנים שמחה, וביה שריא (לעילא) לנטלא ביתא ולאתתקנא, ועל דא בנימן הוא תדיר במערב ולא בסטרא אחרא, וביה שריא לאתתקנא בתריסר שבטין, וביה שריא מלכותא דרקיעא לאשתמודעא בארעא.

ורזא דא בכל שירותא דאתיא לאשתמודעא בקשיו איהו, ועל דא אית בה דינא דמותא, ומתמן אתישבת, הכא כד בעא לאתתקנא ולנטלא ביתא, אתעביד דינא ברחל, ובתר כן אתתקנת לאתישבא. כד בעא לאשתמודעא מלכותא בארעא, שריא בדינא, ולא אתישבת מלכותא בדוכתא כדקא יאות, עד דאתער דינא בשאול לפום עובדוי, ולבתר אתישבת מלכותא ואתתקנת.

תא חזי כל שירותא תקיף ולבתר נייחא, בראש השנה שירותא תקיף, דכל עלמא אתדן כל חד וחד לפום עובדוי, ולבתר נייחא סליחה וכפורי, בגין דשירותא איהו משמאלא, ועל דא דינוי תקיפין, ולבתר אתער ימינא, ועל דא הוי נייחא. ולזמנא דאתי זמין קב"ה לאתערא בנייחא על שאר עמין עכו"ם, ולבתר יתתקף עלייהו בדינא קשיא, הדא הוא דכתיב (ישעיה מב יג) יהו"ה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על אויביו יתגבר, יהו"ה בקדמיתא דאיהו רחמי, ולבתר כגבור ולא גבור, ולבתר כאיש מלחמות ולא איש מלחמות, לבתר אתגלי תוקפא עלייהו, ויתתקף לשיצאה לון, דכתיב יריע אף יצריח על אויביו יתגבר, כתיב (זכריה יד ג) ויצא יהו"ה ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב, וכתיב (ישעיה סג א) מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה וגו':

ויהי בצאת נפשה כי מתה

"ויהי בצאת נפשה כי מתה, ותקרא שמו בן אוני, ואביו קרא לו בנימן". רבי יהודה פתח ואמר, (נחום א ז) טוב ה' למעוז ביום צרה ויודע חוסי בו, זכאה חולקיה דבר נש דאתתקף ביה בקב"ה, בגין דתוקפא דקודשא בריך הוא איהו תוקפא, ואוקמוה טוב ה', כמה דאת אמר (תהלים קמה ט) טוב יהו"ה לכל, למעוז דא הוא תוקפא דאית ביה ישועות, דכתיב (שם כח ח) ומעוז