זהר חלק א קנו ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף קנו ב
זהר
מתוך: זוהר חלק ז (עריכה)
בעי לאתקשרא לתתא, ובקשורא דלתתא אתקשר לאתנהרא בקשורא דלעילא, והאי נהורא דלא נהיר בקשורא דלעילא, אפיק כל חילין ומשריין לזינין סגיאין, הה"ד (תהלים קד כד) מה רבו מעשיך יהו"ה כלם בחכמה עשית וגו', וכל מה די בארעא הכי נמי לעילא, ולית לך מלה זעירא בהאי עלמא, דלא תלייא במלה אחרא עלאה דאתפקדא עליה לעילא, בגין דכד אתער האי לתתא אתער ההוא דאתפקדא עליה לעילא, דכלא אתאחד דא בדא.
תא חזי כתיב, תני נא לי מדודאי בנך, לאו דודאים אולידו לה לרחל, אלא קב"ה קא גלגל מלה ע"י דאינון דודאים, בגין דיפוק יששכר דאחיד באורייתא יתיר מכלהו שבטין, בגין דהא רחל אחידא ביה ביעקב לא שבקת ליה לגבי לאה, הה"ד המעט קחתך את אישי, וכתיב לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך, אינון גרמו דיפוק יששכר לעלמא, בגין דסליק ריחא דאורייתא קמי קב"ה, הה"ד הדודאים נתנו ריח וגו'. וכתיב וישכב עמה בלילה הוא, הוא ודאי, והא אוקמוה דעלמא עלאה הוא, דסתים ולא גליא, בגין דהא אורייתא מעלמא עלאה נפקת, ובכל אתר עלמא עלאה הוא דלא אתגליא, והא אתמר ועבד הלוי הוא, בגין לאמשכא מניה ברכאן לכלא, ויששכר ביה אתאחיד, ועל דא קרינן עץ החיים, אילנא דאינון חיין עלאין דאקרי הוא, ולא אתה.
ואי תימא דאלין דודאים פתחו מעהא דרחל, לאו, דהא כתיב וישמע אליה אלהי"ם ויפתח את רחמה, קב"ה ולא מלה אחרא, בגין דאינון דודאים אף על גב דחילא דלהון לעילא, בההוא חילא דלהון לא אתמני פקידה דבנין, דהא בנין במזלא תליין, ולאו במלה אחרא, ואי תימא דהא אינון למגנא אתבריאו, לאו, דהא אפילו
סתרי תורה
מתוך: זוהר חלק ז (עריכה)
לא אתער לגבי עלמא עלאה, אלא כד אינון דודאים יהבין ריחא לימינא, כיון דאינון יהבי ריחא לימינא, וימינא אתער לגבי עלמא עלאה, מיד עלמא תתאה אתער לשאלא מה דאצטריך.
מה כתיב "ותאמר רחל אל לאה, תני נא לי מדודאי בנך" -- הב לי ברכאן מההוא אתערו דאינון דודאים דאתער לגבך סטר ימינא, כדין עלמא עלאה בחדוה בשעשועא אתיב לגבה, ואמרת המעט קחתך את אישי, כאמא לגבי ברתא, ואי הכי בעלה דעלמא עלאה יעקב איהו, לאו הכי, אלא תיאובתא דאבא תדיר לאו איהו אלא לגבי ברתא דנא, (דאיהי) דהאי בת רחימו דיליה לגבה תדיר, בגין דאיהי בת יחידאה בין שית בנין, ולכל אינון שית בנין פליג לון חולקין ונבזבזן ומתנן, ולה לא פליג, ולית לה ירותא כלום, ועל כל דא איהו אשגח בה בתיאובתא ורחימו יתיר מכולא.
ברחימו דיליה קרא לה בת, לא ספיק ליה דא וקרא לה אחות, לא ספיק ליה דא קרא לה אם בשום אמיה, לא ספיק ליה דא קרא לה בשמיה, דכתיב (איוב כח יב) והחכמה מאין תמצא, חכמה ודאי, ועל דא עלמא עלאה אמרת לגבה המעט קחתך את אישי, דכל רחימו דיליה אתמשך לך לגבך, ועל דא בשעשועא ורחימו אימא לגבי ברתא.
מה אתיבת איהי, לכן ישכב עמך הלילה, בכל אתר לכן שבועה איהי, ישכב, מהו ישכב, אלא שכיבה בכל אתר תקונא דנוקבא לגבי דכורא, לאעלא בה ציורא דאתוון כלהו, ודא איהו ישכב, י"ש כ"ב, י"ש דא איהו עלמא עלאה רזא דאורייתא, נקודה טמירא דאתער לגבה כ"ב אתוון, ודא הוא ישכב. י"ש עלמא דאתי, דכתיב (משלי ח כא) להנחיל אוהבי יש, כ"ב, נקודה עלאה דאעיל כל כ"ב אתוון, רזא דכל אורייתא