זהר חלק א קמה ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף קמה ב
מתוך: זוהר חלק ו (עריכה)
דאיהו על לשונה, לאנהגא מלה ולאחדא לה, דהא לית דבור בלא קול ואוקמוה.
פתח רבי חייא אבתריה ואמר, (משלי ח יב) אני חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא, אני חכמה, דא כנסת ישראל, שכנתי ערמה, דא יעקב דאיהו חכים, ודעת מזמות אמצא, דא יצחק דהוה ליה דעת מזמות לברכא ליה לעשו, ובגין דחכמה אשתתף בהדיה דיעקב דאיהו ערמה, ודעת מזמות אמצא, דאתברך יעקב מאבוי, ושרו עליה כל אינון ברכאן, ואתקיימו ביה ובבנוי לעלם ולעלמי עלמין. מאינון אתקיימו בהאי עלמא, וכלהו יתקיימון לזמנא דמלכא משיחא, דכדין יהון ישראל גוי אחד בארץ, ועם אחד לקב"ה, הדא הוא דכתיב (יחזקאל לז כב) ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ, וישלטון לעילא ותתא, דכתיב (דניאל ז יג) וארו עם ענני שמיא כבר אינש אתי, דא מלכא משיחא, דכתיב (שם ב מד) וביומיהון די מלכייא אינון יקום אלה שמיא מלכו וגו', ועל דא בעא יעקב דיסתלקון ברכוי לההוא זמנא דאתי, ולא נטל לון לאלתר.
פתח רבי ייסא אבתריה ואמר, (ירמיה מו כז) ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם יהו"ה ואל תחת ישראל וגו', האי קרא אוקמוה, אבל בההיא שעתא דנפק יעקב מקמי אבוי באינון ברכאן, אסתכל בנפשיה, אמר הא אלין ברכאן בעינא לסלקא לון לבתר לאריכו יומין, והוה דחיל ומסתפי, נפק קלא ואמר (שם כח) ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם יהו"ה כי אתך אני, לא אשבוק לך בהאי עלמא, כי הנני מושיעך מרחוק, לההוא זמנא דאנת סליק לון לאינון ברכאן, ואת זרעך מארץ שבים, דאף על גב דהשתא נטיל ברכוי עשו וישתעבדון בבנך, אנא אפיק לון מידוי, וכדין ישעבדון בניך ביה, ושב יעקב לאינון ברכאן, ושב יעקב דא שכינתא (נ"א דאיהי עמיה דיעקב), ושב יעקב ודאי, ושקט ושאנן, כמה דאוקמוה מאינון מלכוון מבבל ממדי ומיון ומאדום, דאינהו הוו דאתשעבדו בהו בישראל, ואין מחריד לעלם ולעלמי עלמיא.
אזלו, עד דהוו אזלי א"ר יוסי, ודאי כל מה דעביד קב"ה בארעא כלא הוה ברזא דחכמתא, וכלא בגין לאחזאה חכמתא עלאה להו לבני נשא, בגין דילפון מההוא עובדא רזין דחכמתא, וכלא אינון כדקא יאות, ועובדוי כלהו אורחוי דאורייתא, בגין דאורחי דאורייתא אינון ארחי דקב"ה, ולית מלה זעירא דלית בה כמה אורחין ושבילין ורזין דחכמתא עלאה.
תא חזי דהא רבי יוחנן בן זכאי הוה אמר תלת מאה הלכות פסוקות ברזא דחכמתא עלאה, בפסוק (בראשית לו לט) ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב, ולא גלי לון אלא לרבי אליעזר דהוה עמיה, בגין למנדע דכמה רזין עלאין אינון בכל עובדא ועובדא דאיהי באורייתא, ובכל מלה ומלה חכמתא איהי ואורייתא דקשוט, בגין כך אינון מלין דאורייתא מלין קדישין אינון, לאחזאה מינה נפלאות, כמה דאת אמר (תהלים קיט יח) גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך.
תא חזי בשעתא דעקים ההוא חויא לאדם ולאתתיה, דאקריב לאתתא ואטיל בה זוהמא, ואתפתא ביה אדם, כדין אסתאב עלמא, ואתלטיא ארעא בגיניה, וגרים מותא לכל עלמא, וקיימא עלמא לאתפרעא מניה, עד דאתא אילנא דחיי, וכפי (ס"א וכפר) על אדם, וכפייא ליה לההוא נחש דלא ישלוט לעלמין על זרעא דיעקב. דהא בזמנא דאקריבו ישראל שעיר, הוה אתכפיא ההוא נחש, ואתהפך לעבדא כמה דאתמר, ועל דא אקריב יעקב לאבוי תרין שעירין, חד לאכפיא לעשו דאיהו שעיר, וחד בגין דרגא דהוה תלי ביה עשו ואתדבק ביה ואתמר, ובגין כך קיימא עלמא, עד דתיתי אתתא כגוונא דחוה, ובר נש כגוונא דאדם ויעקימו ויחכימו