זהר חלק א קלב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · קלב ב · >>

הוסף תרגום


דף קלב ב

מתוך: זוהר חלק ו (עריכה)

מתבר תרעין ודפיק (ס"א ודחיק) לון לאעלא צלותיה, אל דמעתי אל תחרש, דא אעיל קמי מלכא, ולית תרעא דקאים קמיה, ולעולם לא אהדרו דמעין בריקניא.

תו הא כתיב הכא תלת דרגין, תפלה, שועה, דמעה, לקביל אלין תלת אחרנין, כי גר אנכי עמך, לבתר תושב לבתר ככל אבותי עקרא דעלמא תא חזי, צלותא דבר נש מעומד, בגין דתרי צלותא נינהו, חד מיושב וחד מעומד ואינון חד, לקביל תרין דרגין תפלה של יד ותפלה של ראש, לגבי יום ולילה וכלא חד, אוף הכא תפלה מיושב לגבי תפלה של יד, לאתקין לה כמה (ד"א כמאן) דאתקין לכלה וקשיט לה לאעלאה לחופה, הכי נמי מקשטין לה ברזא דרתיכאה ומשירייאה, יוצר משרתים ואשר משרתיו, והאופנים וחיות הקדש וכו', ועל דא צלותא מיושב כיון דעאלת לגבי מלכא עלאה, ואיהו אתי לקבלא לה, כדין אנן קיימין קמי מלכא עלאה, דהא כדין (דרגא) דכורא אתחבר בנוקבא, ובגין כך לא יפסיק בין גאולה לתפלה, (וגאולה ותפלה תרין דרגין אינון, רזא דצדיק וצדק יוס"ף ורח"ל).

ובגין דבר נש קאים קמי מלכא עלאה, נטל ארבע אמות לצלותיה, ואוקמוה דבשיעורא (ד"א בשיעורא) דסורטא דיוצר כלא, וכל מה דאתי בסטרא דדכורא בעי ליה לאיניש למיקם בקיומיה ואזדקף (ס"א ויזדקף), כגוונא דא כד איהו כרע כרע בברוך וכד איהו זקיף זקיף בשם, בגין לאחזאה שבחא דדכורא על נוקבא.

ותא חזי דהא אוקמוה לא יצלי בר נש אחורי רביה, ואתמר כמה דכתיב (דברים ו יג) את יהו"ה אלהיך תירא, את לאכללא דבעי למדחל מרביה כמורא דשכינתא, ודחילו דתלמיד רביה איהו, בגין כך בשעתא דצלותא לא ישוי ההוא מורא לקמיה, (ד"א ל"ג לצלותא) אלא מורא דקב"ה בלחודוי, ולא מורא אחרא.

ותא חזי צלותא דמנחה אתקין ליה יצחק ודאי, כמה דאתקין אברהם צלותא דצפרא לקבל ההוא דרגא דאתדבק ביה, וכן (ד"א כך) יצחק אתקין צלותא דמנחה לקבל ההוא דרגא דאתדבק ביה, ועל דא צלותא דמנחה מכי נטי שמשא לנחתא בדרגוי לסטר מערב, דהא עד לא נטה שמשא לצד מערב אקרי יום, מצפרא עד ההוא זמנא דכתיב (תהלים נב ג) חסד אל כל היום.

ואי תימא עד חשכה, תא חזי דכתיב (ירמיה ו ד) אוי נא לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב, כי פנה היום, לקבל צלותא דצפרא, דכתיב חסד אל כל היום, דהא כדין שמשא איהו לסטר מזרח, כיון דנטה שמשא ונחתא לסטר מערב, הא כדין איהו זמן צלותא דמנחה, וכבר פנה היום ואתו צללי ערב, ואתער דינא קשיא בעלמא, ופנה היום דאיהו דרגא דחסד, ונטו צללי ערב דאינון דרגא דדינא קשיא, וכדין אתחרב בי מקדשא ואתוקד היכלא, ועל דא תנינן דיהא בר נש זהיר בצלותא דמנחה, דאיהו זמנא דדינא קשיא שרייא בעלמא. יעקב אתקין צלותא דערבית, דהא איהו אתקין לה וזן לה בכל מה דאצטריך, ודאי וא"ו אתקין לה"א וה"א אתזנת מן וא"ו, דלית לה נהורא מגרמה כלל, ובגין כך תפלת ערבית רשות, דהא אתכלילת בצלותא דיומא, בגין לאתנהרא והשתא לאו זמנא איהו, ואוקימנא לה דהא לא אתגליא נהורא דיממא דינהיר לה, ואיהי שלטא בחשוכא עד זמנא דפלגות ליליא, דאשתעשע קב"ה עם צדיקיא בגנתא דעדן, וכדין איהו זמנא לאשתעשעא בר נש (ס"א ולמלעי) באורייתא כמה דאתמר.

תא חזי דוד אתא ואמר אלין תלת זמנין דצלותי, דכתיב (תהלים נה יח) ערב ובקר וצהרים, הא תלתא, ואיהו לא צלי אלא תרי מנייהו, דכתיב אשיחה ואהמה ולא יתיר, דא לצלותא דצפרא ודא לצלותא דמנחה, בגין כך אשיחה ואהמה דייקא, בצפרא דאיהו שעתא דחסד סגי ליה בחסד באשיחה, ובמנחה דהוא שעתא דדינא קשיא בעי המייה, ובגין כך ואהמה, ולבתר כד אתפליג ליליא, הוה קם בשירין ותושבחן כדקא