זהר חלק א קכ ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · קכ ב · >>

הוסף תרגום


דף קכ ב

מתוך: זוהר חלק ה (עריכה)

שלים קדמאה לא שלים, כגוונא דא שמואל שמואל, בתראה שלים קדמאה לא שלים, בתראה נביא, קדמאה לא נביא, אבל משה משה לא פסיק, בגין דמיומא דאתייליד לא אעדי מניה שכינתא. אברהם אברהם, רבי חייא אמר, בגין לאתערא ליה ברוחא אחרא בעובדא אחרא, בלבא אחרא. רבי יהודה אמר, אתבריר יצחק ואסתליק ברעותא קמי קב"ה, כריחא דקטרת בוסמין דקרבין כהנייא קמיה תרין זמנין ביומא, ואשתלים קרבנא, דהא צערא דאברהם הוה בשעתא דאתמר ליה אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה, חשיב דקרבניה לא אשתלים, ולמגנא עבד וסדר כלא ובנה מזבח, מיד וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר וגו'. הא תנינן, הוא איל דאתברי בין השמשות הוה ובן שנתו היה, כמה דאת אמר (במדבר ז טו) כבש אחד בן שנתו, והכי אצטריך, (נ"א ואת אמרת בין השמשות ותו והא יצחק לא הוה בעלמא אלא אתפקיד וכו'), (והא יצחק לא הוה בעלמא), ואת אמרת בין השמשות, אלא אתפקד חילא לאזדמנא ההוא אימרא בשעתא דאצטריך ליה לאברהם, כמה דכל אינון מלין דהוו בין השמשות, אתמנא חילא לאזדמנא ההוא מלה (לההוא זמנא) בשעתא דאצטריך ליה, הכי נמי האי איל דאתקריב תחותיה דיצחק. פתח ואמר (ישעיה סג ט) בכל צרתם לא צר ומלאך פניו הושיעם וגו', תא חזי, בכל צרתם דישראל כד אזדמן לון עאקן, כתיב לא באל"ף וקרי בוא"ו בגין דקב"ה עמהון בעקו, לא באל"ף, אתר עלאה יתיר, אע"ג דלאו בההוא אתר רוגזא ועקו, להתם לעילא מטא עקתא דישראל, לא באל"ף, כמה דאת אמר (תהלים ק ג) הוא עשנו ולא אנחנו, כתיב באל"ף וקרי בוא"ו, ומלאך פניו הושיעם, והא איהו עמהון בההוא עקו, ואת אמרת הושיעם, אלא מושיעם לא כתיב אלא הושיעם מקדמת דנא, דאיהו זמין בההוא עקו למסבל עמהון, תא חזי בכל זמנא דישראל אינון בגלותא, שכינתא עמהון בגלותא, והא אוקמוה דכתיב (דברים ל ג) ושב יהו"ה אלקיך את שבותך ורחמך וגו'. דבר אחר ומלאך פניו הושיעם דא שכינתא דאיהי עמהון בגלותא, ואת אמרת דאיהו הושיעם, אלא הכי הוא ודאי, דאלין אינון משכונותיו דקב"ה בגלותא, ובגין דשכינתא עמהון, קב"ה אדכר לון לאוטבא לון, ולאפקא לון מן גלותא, דכתיב (שמות ו ה) ואזכור את בריתי בקדמיתא, ולבתר ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי, וגם ראיתי, לאסגאה ראיה אחרא דאיהו קדמאה דכלא, וכתיב (שם ב כד) ויזכור אלהי"ם את בריתו, דא שכינתא, את אברהם, לאברהם מבעי ליה, אלא את אברהם, דא הוא חברותא וזווגא דילה באבהן, את אברהם, דא הוא מערבית דרומית, את יצחק דא הוא צפונית מערבית, ואת יעקב דא הוא זווגא חדא, כללא חדא, זווגא שלים כדקא יאות, כגוונא דא את השמים, דא הוא כללא מדת לילה ביום, ואת הארץ דא מדת יום בלילה כחדא, אוף הכא בכלהו את, וביעקב ואת, למהוי כלא זווגא חדא דלא מתפרשין דכר ונוקבא לעלמין, וזמין קב"ה לאכרזא בכל עלמא, ולאשמעא קל דיימא, (ישעיה סג ח) ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע:


ברוך ה' לעולם אמן ואמן: