זהר חלק א קכד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · קכד א · >>

הוסף תרגום


דף קכד א

זהר

מתוך: זוהר חלק ו (עריכה)

לההוא דרגא דאמר שירתא דא, בגין דבהו אסתמיך בימינא ובשמאלא הושיעה לו ימינו ודאי לההוא דרגא דהאי מזמור, אימתי בזמנא דיקומון מתי עלמא ויתערון מעפרא, כדין יהא חדש מה דלא אתעביד בהאי עלמא.

רבי יוסי אמר, בזמנא דיעביד קב"ה נוקמין בעלמא בגינייהו דישראל, כדין יתאמר שירתא, דהא לבתר יתערון מעפרא מתי עלמא, ויתחדש עלמא בקיום שלים, דלא ליהוי (כקדמיתא דשליט מותא בעלמא, בגין דחויא) (נ"א כרת ומיתה בעלמא, ויתעבר חויא בעלמא, דגרים) גרים מותא בעלמא לכלא, ואסתאב עלמא ואתחשיך אנפוי.

תא חזי כתיב (בראשית ג טו) ואיבה אשית בינך ובין האשה, מאי ואיבה, כדכתיב (איוב ט כו) חלפו עם אניות אבה דהא כמה ארבין שטאן גו ימא רבא ואית ארבין וספינן מתפרשן דא מן דא, ואינון ארבין דהאי נחש שאט בגווייהו אקרון אניות אבה בינך ובין האשה, דא אשה יראת יהו"ה, ובין זרעך אלין שאר עמין עעכו"ם, ובין זרעה אלין ישראל, הוא ישופך ראש, דא קב"ה דזמין לבערא ליה מעלמא, דכתיב (ישעיה כה ח) בלע המות לנצח, וכתיב (זכריה יג ב) ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, ראש, דא לזמנא דאתי דיתערון מיתיא, דהא כדין להוי עלמא ראש דיתקיים בראש דאיהו עלמא עלאה, ואתה תשופנו עקב, דא בהאי עלמא, השתא דאיהו עקב, ולאו איהו בקיומא, וההוא חויא נשיך לעלמא ואחשיך אנפי בריין.

תא חזי יומין דבר נש אתבריאו וקיימו באינון דרגין עלאין, כיון דמסיימי לאתקיימא באינון דרגין, דכתיב (תהלים צ י) ימי שנותינו בהם שבעים שנה וגו', מכאן ולהלאה לית דרגא לאתקיימא, ובגין כך ורהבם עמל ואון, ואינון כלא הוו, אבל אינון יומין דצדיקייא


מדרש הנעלם

מתוך: זוהר חלק ו (עריכה)

פזי, תא חזי כיון שהנשמה פוגעת בהם ותדון, לאחר כך פוגעת לאותו המלאך הממונה עליהם, דתנן מלאך ממונה על בתי קברי ודומה שמו, והוא מכריז ביניהם בכל יום על הצדיקים העתידים ליכנס ביניהם, ומיד פוגעת בו, כדי לשכן הגוף בהשקט ובבטחה ובמנוחה ובהנאה (עלאה), הה"ד וידבר אל עפרון, אמר רבי ייסא, זה המלאך הנקרא דומה, ולמה נתכנה שמו עפרון, על שהוא ממונה על שוכני עפר, והופקדו בידו כל פנקסי הצדיקים, וחבורות החסידים השוכנים בעפר, והוא עתיד להוציאם בחשבון.

ותאנא אמר רבי אלעזר, לעתיד לבא כשיפקוד הקדוש ברוך הוא להחיות המתים, יקרא למלאך הממונה על הקברות ודומה שמו, ויתבע ממנו מנין כל המתים הצדיקים והחסידים, ואותם גרי הצדק ושנהרגו על שמו, והוא מוציאם בחשבון כמו שנטלם בחשבון, הה"ד (ישעיה מ כו) המוציא במספר צבאם וגו' איש לא נעדר, ותאנא אמר רבי שמואל ברבי יעקב, נפשות הרשעים נתונות בידו של מלאך זה ששמו דומה, להכניסם בגיהנם ולדון שם, וכיון שנמסרות בידו, שוב אינן חוזרות עד שיכנסו לגיהנם, וזה יראת דוד שנתיירא כשעשה אותו עון, שנאמר (תהלים צד יז) לולי יהו"ה עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי.

אמר רבי ייסא, הנשמה פוגעת לו להכניס אותו גוף עם שאר גופות הצדיקים בחשבונם, הה"ד וידבר אל עפרון וגו', אמר רבי תנחום, המלאך קודם ואומר לו, ראה מה כתיב למעלה, ועפרון יושב בתוך בני חת, שחתו לשכון בעפר, והוא מקדים ואומר לו, להכניס אותו הגוף בחשבון הצדיקים, הה"ד ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת בכל באי שער עירו לאמר, מאי בכל באי שער עירו, רב נחמן אמר, אינון