זהר חלק א קכא ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף קכא ב
זהר
מתוך: זוהר חלק ו (עריכה)
תא חזי, בשעתא דבר נש סליק בערסיה, כל ליליא וליליא, נשמתיה נפקת מניה, ואתדנת קמי בי דינא דמלכא, אי זכאה לאתקיימא אתהדרת להאי עלמא, ודינא הוא בתרין גוונין, דהא לא דיינין ליה לבר נש על בישין דאיהו עתיד וזמין למעבד, דכתיב (בראשית כא יז) כי שמע אלהי"ם וגו' באשר הוא שם, ולא תימא דדנין ליה על טבין דעביד לחוד, אלא לאוטבא ליה על אינון טבין דהשתא כמה דאתמר, ודנין ליה על זכיין דאיהו זמין למעבד, ובגינייהו אשתזיב, ואף על גב דאיהו השתא חייבא, בגין דקב"ה עביד טיבו עם כל בריין, וכל ארחוי דאיהו עביד לאוטבא לכלא, ולא דאין לבר נש על בישין דאיהו זמין למעבד, ובגין כך אתדן בר נש קמי קב"ה.
תא חזי, כיון דאטילו ליה ליונה בימא, מה כתיב ויעמוד הים מזעפו, הים עלאה, מאי ויעמוד, דקאים בקיומיה כדקא יאות, בעמידה איהו כד רוגזא שכיך, בשעתא דדינא שריא בעלמא, ההוא בי דינא איהו כאתתא דמתעברא וקשיא לאולדא, וכד אולידת שכיך רוגזא, הכי נמי כד דינא שריא בעלמא, לא שכיך ולא נח עד דאתעביד דינא בחייביא, כדין הוא נייחא דיליה, למיקם בדוכתא שלים ולמיקם בקיומיה, הה"ד (משלי יא י) ובאבוד רשעים רנה והא אוקימנא, באבוד רשעים רנה, והכתיב (יחזקאל יח כג) החפוץ אחפוץ מות רשע, דהא לית נייחא קמי קב"ה כד אתעביד דינא ברשיעייא, אלא כאן קודם דאשתלים קיסטא כאן לבתר דאשתלים קיסטא (אית ליה נייחא):
"ויהיו חיי שרה" -- מאי שנא הכא בשרה דכתיב מיתתה באורייתא, מכל נשי דעלמא דלא כתיב הכי מיתתהון באורייתא, אמר רבי חייא ולאו, והכתיב (בראשית לה יט) ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה, וכתיב (במדבר כ א) ותמת שם מרים וגו', וכתיב (בראשית לה ח) ותמת דבורה
מדרש הנעלם
מתוך: זוהר חלק ו (עריכה)
ראו עיניך, קודם שזרקת בי נשמה ראו עיניך למעבד בדיוקני בני נשא דדמו לי, ועל ספרך כלם יכתבו, מאן אינון, ימים יוצרו, כהאי צורה דידי, ולא אחד בהם, דלא אשתאר חד מנהון. אמר רבי בא למה א"ל תא חזי כלהו דדמו ליה, או ברמיזא דיליה, לא מתו במיתת נפשהון, וכלהו לקו בההוא עניינא ממש.
תא חזי אמר רבי יהודה, דיוקניה דאדם הראשון ושפירותיה, הוה כזהרא דרקיעא עלאה דעל גבי שאר רקיעי, וכההוא נהורא דגניז קודשא בריך הוא לצדיקיא לעלמא דאתי, וכל אינון דהוו רמיזא ביה מדיוקניה דאדם הראשון, ביה לקו ומיתו.
דכך ארחוי דקודשא בריך הוא, יהיב עותרא לבר איניש, למה, למיזן עניין, ולמעבד פקודוי, לא עביד האי ואתגאי (ואי אתגליא ביה) בההוא עותרא, ביה ילקי, דכתיב (קהלת ה יב) עושר שמור לבעליו לרעתו. יהיב ליה בנין, למה, למילף להו אורחוי דקודשא בריך הוא, ולמיטר פקודוי, כדאמור באברהם (בראשית יח יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך יהו"ה לעשות צדקה וגו', לא עביד האי ומתגאה בהו, בהו לקי, דכתיב (איוב יח יט) לא נין לו ולא נכד בעמו וגו'. וכן כהאי גוונא, כד יהיב קודשא בריך הוא משפירותא טבא עלאה דאדם הראשון להו, למה, בגין למיטר פקודוי ולמעבד רעותיה, לא עבדו כדין אלא אתגאו ביה, ביה לקו בהאי שפירותא.
אמר רב יהודה, כד ברא קודשא בריך הוא אדם הראשון, הוה גולם עד לא זריק ביה נשמתא, וקרא לההוא מלאכא דהוא ממונה על דיוקנא דבני נשא, וא"ל עיין וצר בדיוקנא דדין שיתא בני נשא, הדא הוא דכתיב (בראשית ה ג) ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת, כלומר שיתא אמר רבי יצחק, מההוא עפרא ממש דאתברי אדם הראשון, נסיב קודשא בריך הוא לאתבראה אלין שיתא, וקרא ליה שת, שיתא, הדא הוא דכתיב