זהר חלק א קיט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא"


דף קיט א


לעשרין שנין מהו, כיון דאסתלק מעלמא במאי הוא עונשיה, א"ל בדא אתקיים (משלי יג כג) ויש נספה בלא משפט דכד עונשא נחית לעלמא, איהו (דינא) אערע בלא כונה לעילא ותתא בההוא מחבלא, ויתענש כד לא אשגחו עליה מלעילא ועליה כתיב (שם ה כב) עונותיו ילכדנו את הרשע, א"ת לאסגאה מאן דלא מטון יומוי לאתענשא, עונותיו ילכדנו (את הרשע), ולא בי דינא דלעילא, ובחבלי חטאתו יתמך ולא בי דינא דלתתא, בגין כך כתיב כי שמע אלהי"ם אל קול הנער באשר הוא שם.


רבי שמעון פתח ואמר, (ויקרא כו מב) וזכרתי את בריתי יעקוב, מלא בוא"ו אמאי, אלא בתרין סטרין איהו (אינון) רזא דחכמתא, חדא דאיהו רזא דרגא דחכמתא, אתר דשרי ביה יעקב אבל האי קרא על גלותא דישראל אתמר, דכד אינון גו גלותא, ההוא זמנא דיתפקדון (בית יעקב) יתפקדון ברזא דוא"ו, ואיהו באלף שתיתאה, ופקידה ברזא דוא"ו, שית רגעי ופלג עידן ובזמנא דשתין שנין לעבורא דדשא באלף שתיתאה, יקים אלה שמיא פקידו לברתיה דיעקב, ומההוא זמנא עד דיהא לה זכירה שית שנין ופלגא ומההוא זמנא שית שנין אחרנין, ואינון שבעין (ותלת) ותרין ופלגא, בשיתין ושית יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל. וחד כוכבא דבסטר מזרח יבלע שבע ככביא מסטר צפון, ושלהובא דאשא אוכמא תהא תליא ברקיעא שיתין יומין, וקרבין יתערון בעלמא לסטר צפון, ותרין מלכין יפלון באינון קרבין, ויזדווגון כלהון עממיא על ברתיה דיעקב, לאדחייא לה (לון) מעלמא, ועל ההוא זמנא כתיב, (והיתה) (ירמיה ל ז) ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע.

וכדין יסתיימון נפשין מגופא, ובעיין לאתחדשא, וסימניך (כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים, וכתיב) (בראשית מו כו) כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה וגו' כל נפש ששים ושש, בשבעין ותלת, כל מלכי עלמא יתכנשון לגו קרתא רבתא דרומי, וקב"ה יתער עלייהו אשא וברדא ואבני אלגביש ויתאבדון מעלמא, בר אינון מלכין דלא ימטון לתמן, ויהדרון לאגחא קרבין אחרנין, ומההוא זמנא מלכא משיחא יתער בכל עלמא, ויתכנשון עמיה כמה עמין וכמה חיילין מכל סייפי עלמא, וכל בני ישראל יתכנשון בכל אינון אתרי, עד דאשתלימו אינון שנין למאה, כדין וא"ו יתחבר בה"א, וכדין (ישעיה סו כ) והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה ליהו"ה וגו'.

ובני ישמעאל (ישראל) זמינין בההוא זמנא לאתערא (עליהון) עם כל עמין דעלמא למיתי על ירושלם, דכתיב (זכריה יד ב) ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה וגו', וכתיב (תהלים ב ב) יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהו"ה ועל משיחו, וכתיב יושב בשמים ישחק יהו"ה ילעג למו, לבתר וא"ו זעירא יתער לאתחברא, ולחדשא נשמתין דהוו עתיקין, בגין לחדתא עלמא, כמה דכתיב (שם קד לא) ישמח יהו"ה במעשיו, וכתיב יהי כבוד יהו"ה לעולם, לאתחברא כדקא יאות, ישמח יהו"ה במעשיו, לנחתא לון לעלמא, ולמהוי כלהון בריין חדתין, לחברא עלמין כלהו כחד, זכאין אינון כל אינון דישתארון בעלמא בסייפי אלף שתיתאה, למיעל בשבתא, דהא כדין איהו יומא חד לקב"ה בלחודוי לאזדווגא כדקא יאות, ולמלקט נשמתין חדתין, למהוי בעלמא עם אינון דאשתארו בקדמיתא, דכתיב (ישעיה ד ג) והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלם:

ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם

"ויהי אחר הדברים האלה והאלהי"ם נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני" -- רבי יהודה פתח ואמר, (תהלים מד ה) אתה הוא מלכי וגו', דא הוא שלימו דכל דרגין כחדא דא בדא, צוה ישועות יעקב כל אינון שליחן דעבדי שליחותא