זהר חלק א קט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · קט א · >>

הוסף תרגום


דף קט א

זהר

מתוך: זוהר חלק ה (עריכה)

ואי איהו גן יהו"ה דאקרי גן עדן. אלא כגן יהו"ה דאית ביה ספוקא ועדונא דכלא, הכי נמי הוה סדום, והכי נמי מצרים, מה גן יהו"ה לא אצטריך בר נש לאשקאה ליה, אוף מצרים לא אצטריך אחרא לאשקאה ליה, בגין דנילוס איהו אפיק ואשקי לכל ארעא דמצרים, תא חזי מה כתיב (זכריה יד יז) והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלם וגו', דא הוא עונשא דלהון דאתמנע מנהון מטרא, מה כתיב ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא באה וגו', חמי דלא כתיב ולא עליהם יהיה הגשם, בגין דלא נחית מטרא למצרים ולא אצטרכן ליה, אלא עונשא דלהון מה הוא, דכתיב (שם יב) וזאת תהיה המגפה אשר יגוף ה' את כל העמים וגו', בגין דמצרים לא צריכין למטרא, אוף סדום מה כתיב ביה, כי כלה משקה, כל עדונין דעלמא הוו בה, ועל דא לא בעאן דבני נשא אחרנין יתעדנון בה.

רבי חייא אמר, אינון הוו חייבין מגרמייהו ומממונהון, דכל בר נש דאיהו צר עינא לגבי מסכנא, יאות הוא דלא יתקיים בעלמא, ולא עוד אלא דלית ליה חיים לעלמא דאתי, וכל מאן דאיהו וותרן לגבי מסכנא, יאות הוא דיתקיים בעלמא ויתקיים עלמא בגיניה, ואית ליה חיים ואורכא דחיי לעלמא דאתי:


"ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנותיו עמו וגו'" -- מאי טעמא, בגין דחמא דהוה קריב לסדום ואסתלק מתמן.

רבי יצחק פתח, (איוב לז יב) והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו לפעלם וגו', קב"ה מסבב סבובין דעלמא ואייתי קומרין טהירין למעבד עובדוי, ולבתר מהפך לון ועביד לון בגוונא אחרא, ובמה בתחבולותיו, עביד תחבולין ומסבב סבובין לאפכא לון, ולאו כאינון קדמאי,


סתרי תורה

מתוך: זוהר חלק ה (עריכה)

דא דאקרי שמים, מניה אתברי סתרא דאקרי אדם חשבן שייפי גופא דאינון חושבן מאתן וארבעין ותמניא שייפין חשבן אתווהי מאתן ושית סרי שמא דא, דאיהו רזא וסתרא כללא דכל אורייתא, בכ"ב אתוון ועשר אמירן בגין דהא שמא דא מאתן ושית סרי אתוון, ותלתין ותרין שבילין דאתכלילן ביה, הא מאתן וארבעין ותמניא שייפין דגופא רזא דאקרי אדם דשליט על כרסיא, רזא דשבעין דלתתא, וסתרא דא דכתיב (יחזקאל א כו) ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, ודא הוא סתרא דכתיב ויהו"ה המטיר על סדום וגומר מאת יהו"ה מן השמים, וכלא חד, ומלה חדא, וסתרא חדא, לחכימי לבא אתמסר, זכאה (ד"א ל"ג איהו) חולקהון בעלמא דין ובעלמא דאתי.

סדום גזר דינא דלהון על דמנעו צדקה מנייהו, כמה דאת אמר (שם טז מט) ויד עני ואביון לא החזיקה, ובגין כך דינא לא הוה אלא מן שמים, צדקה ושמים כלא חד, וכתיב (תהלים קח ה) כי גדול מעל שמים חסדך, ובגין דתליא צדקה בשמיה (נ"א בשמים), דינא הוא משמים, דכתיב מאת יהו"ה מן השמים. דינא דישראל מהאי אתר, דכתיב ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום, ואקרי ירושלם אחות לסדום, כמה דאת אמר (יחזקאל טז מט) הנה זה היה עון סדום אחותך, ודינהון הוה מן שמים, דינא חדא כסדום, על דמנעו צדקה מנייהו, בר דדא אתהפך, ודא אתחרב, דא אית לה תקומה, ודא לית לה תקומה. ( עד כאן סתרי תורה).


מדרש הנעלם

מתוך: זוהר חלק ה (עריכה)

מדרש הנעלם:   "ויעל לוט מצוער וגו'" -- אמר רבי אבהו, בא וראה מה כתיב ביצר הרע, תדע לך שאינו מתבטל לעולם מבני אדם, עד אותו זמן דכתיב (יחזקאל לו כד) והסירותי את לב האבן וגו', שאף על פי שרואה בני אדם נדונין בגיהנם, הוא בא וחוזר לו אצל בני אדם, הה"ד ויעל לוט מצער, מצערה של גיהנם, משם עולה לפתות בני אדם. אמר רבי יהודה, שלש הנהגות יש באדם, הנהגת השכל והחכמה, וזו היא