זהר חלק א צו ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · צו ב · >>

הוסף תרגום


דף צו ב

מתוך: זוהר חלק ד (עריכה)

ויסקלהו, דאעדי מניה ומחולקיה כל אינון רברבין כל אינון תריסין כל אינון כתרין תתאין, והוא נסיב ליה להאי (קרן) כרם לחולקיה, דכתיב (דברים לב ט) כי חלק יהו"ה עמו יעקב חבל נחלתו, "ויטעהו שורק"-- כמה דאת אמר (ירמיה ב כא) ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת, כל"ה כתיב בה"א, מכאן שארי אברהם לאולדא לעילא, ומהאי נפק זרע אמת, כלה זרע אמת ודאי, היינו דכתיב כה יהיה זרעך, וכלא חד מלה, זכאה חולקהון דישראל דירתו ירותא קדישא דא סופיה דקרא, (ישעיה ה ב) ויבן מגדל בתוכו, מהו מגדל, כמה דאת אמר (משלי יח י) מגדל עז שם יהו"ה בו ירוץ צדיק ונשגב, בו ירוץ צדיק ודאי, וגם יקב חצב בו, דא תרעא דצדק, כמה דאת אמר (תהלים קיח יט) פתחו לי שערי צדק, מאי משמע, דכל בר ישראל דאתגזר עייל בתרווייהו, וזכי לתרווייהו, ומאן דקריב בריה לקרבנא דא, עייל ליה בשמא קדישא, ועל את דא מתקיימין שמיא וארעא, דכתיב (ירמיה לג כה) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי.

והאי מאריה דהלולא דא זכה לכלא, למחזי קב"ה אנפין באנפין בהאי יומא, זכאה חולקנא דזכינא להאי יומא, וזכאה חולקך עמנא, והאי ברא דאתייליד לך, קרינא עליה (ישעיה מג ז) כל הנקרא בשמי וגו' יצרתיו אף עשיתיו, וכתיב (שם נד יג) וכל בניך למודי יהו"ה וגו', אוזפוהו לרבי אבא תלת מילין.

אמרו ליה, האי מריה דהלולא אושפיזך זכה לכולי האי, בגין דקיים קיומא דמצוה, אמר מאי היא, אמר ההוא גברא, דביתאי אתת אחי הוות, ומית בלא בנין, ונסיבנא לה, ודא הוא ברא קדמאה דהוה לי מנה, וקרינא ליה בשמא דאחי דאתפטר, א"ל מכאן ולהלאה קרי ליה אידי, והיינו אידי בר יעקב, בריך לון רבי אבא ואזיל לארחיה.

כד אתא סדר מלין קמיה דרבי אלעזר, ודחיל למימר לרבי שמעון, יומא חד הוה קמיה דרבי שמעון, וא"ר שמעון, מאי דכתיב ויפול אברם על פניו וידבר אתו אלהי"ם לאמר אני הנה בריתי אתך, משמע דעד דלא אתגזר הוה נפיל על אנפוי ומליל עמיה, ובתר דאתגזר קאים בקיומיה ולא דחיל, אני הנה בריתי אתך, דאשכח גרמיה גזיר. אמר ליה רבי אבא, אי ניחא קמיה דמר דלימא קמיה מאינון מלי מעלייתא דשמענא בהאי, אמר ליה אימא, אמר ליה דחילנא דלא יתענשו על ידאי, אמר ליה ח"ו (תהלים קיב ז) משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטוח ביהו"ה, סח ליה עובדא וסדר קמיה כל אינון מלין. אמר ליה, וכי כל הני מלי מעלייתא הוו טמירין גבך ולא אמרת להו, גוזרנא עלך דכל תלתין יומין אלין תלעי ותנשי, ולא כתיב (משלי ג כז) אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידך לעשות, וכך הוה, אמר גוזרנא דבאורייתא דא יגלון לבבל, (ויגלון בבבל) ביני חברייא, חלש דעתיה דרבי אבא, יומא חד חמא ליה רבי שמעון, אמר ליה טופסרא דלבך באנפך שכיח, אמר ליה לא על דידי הוא, אלא על דידהו, אמר ליה ח"ו דאתענשו, אלא בגין דמלין אתגליין בינייהו כל כך, יגלון ביני חברייא, וילפון אינון ארחין (ואתבסמן) ואתכסיין מלין בגווייהו, דהא מלין לא אתגליין אלא ביננא, דהא קב"ה אסתכים עמנא, ועל ידנא אתגליין מלין.

אמר רבי יוסי, כתיב (ישעיה נח ח) אז יבקע כשחר אורך וגו', זמין קב"ה לאכרזא על בנוי ויימא, אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח, והלך לפניך צדקך כבוד יהו"ה יאספך: