זהר חלק א צה א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק ד (עריכה)
בגופייכו בטורא דסיני בשעתא דאתיהיבת אורייתא לישראל:
פתח אידך ואמר, (שמות כ כא) "מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך וגו'" -- תאנא כל מאן דקריב בריה לקרבנא דא, כאילו אקריב כל קרבנין דעלמא לקמיה דקב"ה, וכאילו בני מדבחא שלימתא קמיה, בגיני כך בעי לסדרא מדבחא במאנא חד מלייא ארעא, למגזר עליה האי קיימא קדישא, ואתחשיב קמי קב"ה כאילו אדבח עליה עלוון וקרבנין עאנא ותורי, וניחא ליה יתיר מכלהו, דכתיב וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך וגו', בכל המקום אשר אזכיר את שמי, מהו אזכיר את שמי, (את) דא מילה, דכתיב בה (תהלים כה יד) סוד יהו"ה ליראיו ובריתו להודיעם. האי מזבח אדמה ודאי כמה דאמינא, בתריה מה כתיב, ואם מזבח אבנים תעשה לי, רמז לגיורא כד אתגייר, דאיהו מעם קשי קדל וקשי לבא, האי אקרי מזבח אבנים, לא תבנה אתהן גזית, מה הוא, דבעי לאעלא ליה בפולחנא דקב"ה, (בגין) ולא יגזר יתיה עד דינשי פולחנא אחרא דעבד עד הכא, ויעדי מניה ההוא קשיו דלבא, ואי אתגזר ולא אעדי מניה ההוא קשיא דלבא, למיעל בפולחנא קדישא דקב"ה, הרי הוא כהאי פסילא דאבנא, דגזרי ליה מהאי גיסא ומהאי גיסא, ואשתאר אבנא כדבקדמיתא, בגין כך לא תבנה אתהן גזית, דאי אשתאר בקשיותיה, כי חרבך הנפת עליה ותחלליה, כלומר ההוא גזירו דאתגזר לא מהניא ליה, בגיני כך זכאה חולקיה דמאן דאקריב האי קרבנא בחדוותא ברעוא קמי קב"ה, ובעי למחדי בהאי חולקא כל (ד"א ל"ג ההוא) יומא, דכתיב (שם ה יב) וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו, ותסך עלימו ויעלצו בך אוהבי שמך:
פתח אידך ואמר, "ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהו"ה וגו', אני אל שדי התהלך לפני וגו'" -- האי קרא אית לעיינא ביה, וקשיא בכמה אורחין, וכי עד השתא לא אתגלי ליה קב"ה לאברהם, אלא (עד) האידנא כד מטא להני יומין וירא יהו"ה אל אברם ולא קודם, והכתיב ויאמר יהו"ה אל אברם, ויהו"ה אמר אל אברם, ויאמר לאברם ידוע תדע וגו', והאידנא מני חושבן יומין, וכד מני להו כתיב וירא יהו"ה אל אברם אשתמע דעד השתא לא אתגלי עלוי, ועוד דכתיב בן תשעים שנה ותשע שנים, בקדמיתא שנה ולבסוף שנים, אלא הכי תאנא, כל אינון יומין לא כתיב וירא, מאי טעמא, אלא כל כמה דהוה אטים וסתים קב"ה לא אתגלי עליה כדקחזי, והאידנא אתגלי עליה דכתיב וירא מאי טעמא, משום דבעא לגליא ביה האי את כתרא קדישא. ועוד דבעא קב"ה לאפקא מניה זרעא קדישא, וקדישא לא להוי בעוד דאיהו אטים בשרא, אלא אמר השתא דהוא בן תשעים שנה ותשע שנים, וזמן קריב הוא דינפוק מניה זרעא קדישא, להוי הוא קדישא בקדמיתא, ולבתר ינפוק מניה זרעא קדישא, בגין כך מני יומוי בהאי, ולא בכל הני זמני קדמיתא, תו תשעים שנה, דכל יומוי קדמאי לא הוו שנים אלא כחד שנה, דלא הוו יומוי יומין, השתא דמטא להאי שנים, שנים אינון ולא שנה:
"ויאמר אליו אני אל שדי" -- מאי משמע דעד השתא לא קאמר אני אל שדי, אלא הכי תאנא, עבד קב"ה כתרין תתאין דלא קדישין לתתא, וכל אינון דלא אתגזרו יסתאבון בהון ורשימין בהון, ומאי רישומא אית בהון, דאתחזי בהו שי"ן דל"ת ולא יתיר, ובגין כך אסתאבון בהו ואתדבקון בהו, בתר דאתגזרו נפקין מאלין ועאלין בגדפוי דשכינתא, ואתגליא בהו יו"ד רשימא קדישא את קיימא שלים