זהר חלק א פח א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
זהר
מתוך: זוהר חלק ד (עריכה)
לבתר אקדים רבי שמעון חמא ליה דאנטל ידוי במיא, ונטיל לון בשיעורא סגייא דמיין, א"ר שמעון, מלא ידיו מברכותיך, וכך הוה, מההוא יומא ולהלאה אתעתר, ואשכח סימא והוה לעי באורייתא, ויהיב מזונא למסכני כל יומא, והוה חדי עמהון ומסבר לון אנפין נהירין, קרא עליה רבי שמעון, ואתה תגיל ביהו"ה בקדוש וגו'. (חסר):
אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם
"אחר הדברים האלה היה דבר יהו"ה אל אברם וגו'" - רבי יהודה פתח, (שיר ז יא) אני לדודי ועלי תשוקתו, הא אוקמוה, אבל באתערותא דלתתא אשתכח אתערותא לעילא, דהא לא אתער לעילא עד דאתער לתתא, וברכאן דלעילא לא משתכחי אלא במה דאית ביה ממשא, ולאו איהו ריקניא. מנלן מאשת עובדיהו, דאמר לה אלישע (מ"ב ד ב) הגידי לי מה יש לך בבית, דהא ברכאן דלעילא לא שריין על פתורא ריקניא, ולא באתר ריקניא, מה כתיב, ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן, מאי אסוך, אלא א"ל שיעורא דהאי משחא לאו איהו אלא כדי משיחת אצבעא זעירא, אמר לה נחמתני, דהא לא ידענא היאך ישרון ברכאן דלעילא בדוכתא ריקניא, אבל השתא דאית לך שמן, דא הוא אתר לאשתכחא ביה ברכאן. מנלן, דכתיב (תהלים קלג ב) כשמן הטוב וגו', וסיפיה מה כתיב, (שם) כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם, ובאתרא דא שראן ברכאן, (ואתמר) ואי תימא (שם) כטל חרמון שיורד על הררי ציון, ולא כתיב שמן אלא טל, אלא איהו שמן ואיהו טל, ההוא טל הוא איהו דאטיל קב"ה ממשחא עלאה. דההוא שמן נפק לסטרא דימינא, ותרין אינון יין ושמן ואזלי לתרין סטרין, יין לסטר שמאלא, שמן לסטר ימינא, ומסטרא דימינא נפקי ברכאן לעלמא, ומתמן אתמשח מלכותא קדישא, ובגין דשמן הוה אתתקן לתתא בקדמיתא, שמן אזדמן לעילא אריקו דברכאן.
תא חזי מאתערותא
סתרי תורה
מתוך: זוהר חלק ד (עריכה)
סתרי תורה: אחר הדברים האלה וגו' -- אלין פתגמי אורייתא, דכתיב (דברים ה יט) את הדברים האלה דבר יהו"ה אל כל קהלכם, מה להלן פתגמי אורייתא, אוף הכא פתגמי אורייתא, בתר דאשתדל בר נש בהאי עלמא בדברים האלה, קודשא בריך הוא מבשר ליה ואקדים לה לנשמתא שלם, (בשורות טובות), הה"ד אל תירא אברם אנכי מגן לך, מכל זיינין בישין דגיהנם, שכרך הרבה מאד, בגין דכל מאן דאשתדל באורייתא בהאי עלמא, זכי ואחסין ירותת אחסנתא בעלמא דאתי, כמה דכתיב (משלי ח כא) להנחיל אוהבי יש, מאי י"ש, (דא י"ש מאין, תלת עשר נהרי דאפרסמונא דכיא (מכולן), דיהבי ליה אחסנתא עלאה בעלמא דאתי) (נ"א דא עלמא דאתי), ואוצרותיהם אמלא בהאי עלמא, מעותרא ומכל טיבו דעלמא, מאן דאזיל לימינא זכי לעלמא דאתי, ומאן דאזיל לשמאלא הא עותרא בעלמא דין.
(דאית שמאלא קדישא, ואית שמאלא מסאבא, ודא הוא דאמרינן, מאן דמתעסק באורייתא יהבי ליה אורך ימים בעלמא דאתי, ויהבי ליה עושר וכבוד בעלמא דין, שנאמר (משלי ג יד) אורך ימים בימינה וגו', ומאן דיתרעי דיתהני גופא בעלמא דין, ולא אתעסק באורייתא ובעובדין טבין, יהבי ליה עותרא בעלמא דין מסטרא דשמאלא, מסטרא דיצר הרע, ובעותרא דא עביד ביש וירית גיהנם, ואי תימא, וכי לא אית בעלמא דין עותרא מסטרא דקדושה, אין, דכל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר, ודא הוא עותרא טבא דמסטרא דקדושה).
רבי אבא כד אתא מהתם, הוה מכריז מאן בעי עותרא, ומאן בעי אורכא דחיי בעלמא דאתי, ייתי וישתדל באורייתא, הוו מתכנשין כולי עלמא לגביה, רווק חד הוה בשיבבותיה, יומא חד אתא לגביה, אמר ליה רבי בעינא למלעי באורייתא כדי שיהיה לי עותרא, אמר ליה הא ודאי, אמר ליה מה שמך, אמר ליה יוסי, אמר לון לתלמידוי דיקרון ליה רבי יוסי מארי דעותרא ויקרא, יתיב ואתעסק באורייתא, ליומין הוה קאים קמיה, אמר ליה רבי אן הוא עותרא. אמר