זהר חלק א פו ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · פו ב · >>

הוסף תרגום


דף פו ב

מתוך: זוהר חלק ד (עריכה)

קב"ה כל מלוי אינון בקושטא, ועביד מישרים, במה עביד מישרים, בגין דכד ברא קב"ה עלמא לא הוה קאים, והוה מתמוטט להכא ולהכא, א"ל קב"ה לעלמא מה לך דאת מתמוטט, א"ל רבונו של עולם לא יכילנא למיקם דלית בי יסודא על מה דאתקיים, א"ל הא אנא זמין למיקם בך חד צדיק דאיהו אברהם די ירחים לי, מיד קאים עלמא בקיומיה, הה"ד (בראשית ב ד) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, אל תקרי בהבראם, אלא באברהם, באברהם מתקיים עלמא.

אמר רבי חייא, (ישעיה מה יט) מגיד מישרים, דהא אתיב ליה עלמא לקב"ה, ההוא אברהם זמין הוא דיפקון מניה בנין דיחריבו מקדשא ויוקידו אורייתא, (נ"א לנפקא מניה ישמעאל, א"ל הא יצחק, א"ל זמין למיפק מניה עשו חייבא דיחרב בי מקדשא ויוקיד אורייתא), אמר ליה זמין חד בר נש למיפק מניה דאיהו יעקב, ויפקון מניה תריסר שבטין כלהו זכאין, מיד אתקיים עלמא בגיניה, הה"ד מגיד מישרים.

רבי אלעזר אמר, הא אתערנא וידבר ויגד ויאמר, כלהו לטעמייהו מתפרשן, וידבר איהו באתגליא דרגא דלבר, דלאו איהו דרגא פנימאה כאינון דרגין עלאין, ודא איהו (שם) דובר צדק ויגד איהו רמז לדרגא פנימאה עלאה דשלטאה על דבור, ודא הוא מגיד מישרים, מאן מישרים דא דרגא עלאה דיעקב שרייא ביה, הה"ד (תהלים צט ד) אתה כוננת מישרים, ובגין כך מגיד כתיב ולא כתיב דובר, א"ר יצחק והא כתיב (דברים ד יג) ויגד לכם את בריתו א"ל הכי הוא ודאי, איהו דרגא דשלטא על תתאה דאיהו דובר צדק, וכלא (בה) איהו (נ"א לאשתלא איבא) לאסתכלא (איכא) הכא, (נ"א אתיא), תא חזי דאע"ג דדבור איהו תתאה, לא תימא דלאו עלאה איהו, אלא ודאי דבור מלייא איהו מכלא ודרגא עלאה איהו, וסימניך (שם לב מו) כי לא דבר רק הוא מכם.


רבי אלעזר הוה אזיל לבי חמוי, והוו עמיה רבי חייא ורבי יוסי ורבי חזקיה, אמר רבי אלעזר, הא חמינא דאתערותא דלעילא לאו איהו אלא כד אתער לתתא, דהא אתערותא דלעילא בתיאובתא דלתתא תלייא (מלתא), פתח ואמר, (תהלים פג ב) אלהי"ם אל דמי לך אל תחרש ואל תשקוט אל, דא הוא אתערותא דלתתא בגין לשלטאה, אמר דוד, אלהי"ם אל דמי לך, לאתערא לגבי עלאה ולאתחברא גבי ימינא, מאי טעמא, בגין (שם ג) כי הנה אויביך יהמיון וגו', (וכתיב) כי נועצו לב יחדיו עליך ברית יכרותו, ובגין כך אלהי"ם אל דמי לך לאתערא לגבי עילא, דהא כדין אתערת ימינא וקטירת לה בהדה, וכד אתקשרת בימינא, כדין אתבר שנאין, דכתיב (שמות טו ו) ימינך יהו"ה נאדרי בכח, ימינך יהו"ה תרעץ אויב.

ותא חזי, בשעתא דאתחברו כל אינון מלכין לאגחא קרבא עליה דאברהם, אתייעטו לאעברא ליה מן עלמא, וכיון דשלטו בלוט בר אחוה דאברהם מיד אזלו, דכתיב ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברם וילכו, מאי טעמא, בגין דדיוקניה דלוט הוה דמי לאברהם, ובגין כך וילכו, דכל ההוא קרבא בגיניה הוה, מאי טעמא, בגין דהוה אברהם אפיק בני עלמא מפולחנא נוכראה, ואעיל לון בפולחנא דקב"ה, ותו קב"ה אתער לון בעלמא בגין לגדלא שמא דאברהם בעלמא, ולקרבא ליה לפולחניה, ורזא דמלה, כיון דאברהם אתער למרדף אבתרייהו, כדין אלהי"ם אל דמי לך, עד דאתקשר כולא באברהם, וכד אתקשר כולא באברהם, כדין אתברו כלהו מלכין מקמיה כדקא אמרן, דכתיב ימינך יהו"ה תרעץ אויב וגו':

ומלכי צדק מלך שלם

ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין, רבי שמעון פתח ואמר, (תהלים עו ג) ויהי בשלם סכו וגו', תא חזי כד סליק ברעותא דקב"ה למברי עלמא, אפיק חד שלהובא דבוצינא דקרדינותא, ונשף זיקא בזיקא, חשכאת ואוקידת, ואפיק מגו