זהר חלק א פב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · פב א · >>

הוסף תרגום


דף פב א

מתוך: זוהר חלק ד (עריכה)

ידע אמאי לא דחיל על אתתיה דלא אהדר מארחא ולא ייעול לתמן, אלא בגין דחמא שכינתא עמה:


"ויהי כבא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה היא מאד" -- א"ר יהודה, בתיבה אעיל לה, ופתחו לה למיסב מנה קוסטינא, כיון דאתפתח הוה נהורא כנהורא דשמשא, הה"ד כי יפה היא מאד, מאי מאד, אלא דחמו בתיבה דיוקנא (נ"א נהורא) אחרא, אפיקו לה וחמו לה כמלקדמין, הה"ד ויראו אותה שרי פרעה, כיון דכתיב ויראו המצרים את האשה, מאי ויראו אותה שרי פרעה, אלא דאפיקו לה וחמו לה כמלקדמין, וכדין ויהללו אותה אל פרעה וגו'.


א"ר יצחק, ווי לאינון חייביא דעלמא, דלא ידעין ולא משגיחין בעבידתיה דקב"ה, ואינון לא מסתכלי (בכלא) דכל מה דהוי בעלמא מעם קב"ה איהו, דאיהו ידע בקדמיתא מה דלהוי בסופא, דכתיב (ישעיה מו י) מגיד מראשית אחרית, ואיהו אסתכי ועביד עבידן בקדמיתא, בגין לסלקא לון לבתר יומין.     תא חזי אלמלא דאנסיבת שרי לגבי פרעה לא אלקי הוא, ואלקאותא דא גרים אלקאותא לבתר כן, דילקון מצרים בנגעים גדולים כתיב הכא נגעים גדולים, וכתיב התם (דברים ו כב) ויתן יהו"ה אותות ומופתים גדולים ורעים במצרים, מה להלן עשר מכות, אף כאן עשר מכות, כמה דעביד קב"ה נסין וגבורן לישראל ליליא, אוף הכא עבד לה קב"ה לשרה נסין וגבוראן ליליא.


רבי יוסי פתח ואמר, (תהלים ג ד) ואתה יהו"ה מגן בעדי כבודי ומרים ראשי, אמר דוד, אע"ג דכל בני עלמא ייתון לאגחא בי קרבא, ואתה יהו"ה מגן בעדי, תא חזי כתיב מגן בעדי, אמר דוד לקב"ה, רבש"ע מפני מה לא עבדי בי חתימה דברכה, כמה דחתמי ברכה באברהם, דכתיב אנכי מגן לך, ואמרי מגן אברהם.

א"ל קב"ה לדוד, אברהם כבר בחנתיו וצרפתיו, וקאים קמאי בקיומא שלים, א"ל דוד אי הכי, (שם כו ב) בחנני יהו"ה ונסני צרפה כליותי ולבי, כיון דעבד ההיא מלה דבת שבע, אדכר דוד קמיה על מה דאמר, ואמר (שם יז ג) בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא זמותי בל יעבר פי, אמר אנא אמינא בחנני יהו"ה ונסני, ואנת בחנת לבי, אנא אמינא צרפה כליותי, ואת צרפתני, בל תמצא, לא אשכחת לי כדקא יאות, זמותי בל יעבר פי, מאן יתן והאי מלה דחשבית דלא יעבר לפומאי, ועם כל דא חתמין ביה ברכה, דקאמרן מגן דוד, ובגין כך אמר דוד ואתה יהו"ה מגן בעדי כבודי ומרים ראשי, (ד"א, ל"ג והאי) ודאי דרגא דא יקרא דילי דאנא מתעטרנא ביה:


"ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו" -- תא חזי קב"ה איהו מגן לצדיקייא דלא ישלטון בהו בני נשא, וקב"ה אגין על אברהם דלא ישלטון ביה ובאתתיה, תא חזי שכינתא לא אתעדי מינה דשרה כל ההוא ליליא, אתא פרעה למקרב בהדה אתא מלאך ואלקי ליה, כל אימת דאמרה שרה אלקי הוה מלקי, ואברהם הוה מתקיף במאריה, דהא שרה לא יכלין לשלטאה עלה, הה"ד (משלי כ"ח) וצדיקים ככפיר יבטח, והכא נסיונא הוא דלא הרהר אבתריה דקב"ה, א"ר יצחק, תא חזי דבגין כך לא פקיד קב"ה לנחתא למצרים, אלא הוא עצמו מגרמיה נחת, בגין דלא יהא פתחון פה לבני עלמא, דאמר ליה כן, ולבתר אצטער על אתתיה.


רבי יצחק פתח ואמר, (תהלים צב יג) צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה, צדיק כתמר יפרח, מפני מה אקיש צדיק לתמר, מה תמר כיון דגזרין ליה לא סליק עד זמן סגיא, אוף הכי צדיק כיון דאתאביד מעלמא לא סליק אחר תחותוי עד זמן סגיא, כארז בלבנון ישגה, אוף הכי נמי. כתמר יפרח, מה תמר לא סליק אלא דכר ונוקבא, אוף הכי צדיק לא סליק אלא דכר ונוקבא, דכר צדיק ונוקבא צדקת, כגוונא דאברהם ושרה, כארז בלבנון ישגה, מה ארז בלבנון עלאה על כלא, וכלא יתבי תחותוי, אוף הכי צדיק הוא עלאה על כלא, וכלא יתבי תחותוי, ועלמא לא קיימא אלא על צדיק חד, דכתי' (משלי י כה) וצדיק יסוד עולם, ועליה קאים עלמא, ובגיניה אסתמיך, ועליה אשתיל.


רבי יהודה אמר, והא תנינן דעל שבעה סמכין עלמא קיימא דכתיב (שם ט א) חצבה עמודיה שבעה, א"ל רבי יוסי, הכי הוא ודאי, אבל (הכא) כלהו אחרנין בשביעאה