זהר חלק א פא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · פא א · >>

הוסף תרגום


דף פא א

זהר

( אין טקסט של זוהר בדף זה )

סתרי תורה

מתוך: זוהר חלק ד (עריכה)

דנטרי תרעי דאינון חומות, דכתיב (ישעיה סב ו) על חומותיך ירושלם הפקדתי שומרים וגו', ומיכאל כהנא רבא, עילאה מכלהו נטרי תרעי דאינון חומות.

נשמה (דאתקרי נעמי) כד נפקת מהאי עלמא, אי זכאת עאלת בגנתא דעדן דארעא, דנטע קודשא בריך הוא לרוחיהון דצדיקיא, כגוונא דההוא גנתא דעדן דלעילא, ותמן כל צדיקיא דעלמא, וכד נשמתא נפקת מהאי עלמא, עאלת במערתא דכפלתא דתמן איהו פתחא דגן עדן, פגעת באדם הראשון ובאינון אבהן דתמן, אי זכאת איהי חדאן בה ופתחין לה פתחא ועאלת, ואי לא דחיין לה לבר, (ומה היא אמרה כד דחיין לה לבר, (שיר ג ג) מצאוני השומרים וגו', אזלת, לבתר דאזלת תמן מקמי דאתיא לעלמא דא ויהיבת נר על רישיה, שנאמר (איוב כט ג) בהלו נרו עלי ראשי, כל מאן דחזון לה מזדעזעין, ואמרי הזאת נעמי, אתיבת היא ואמרה (רות א כ) אל תקראן לי נעמי קראן לי מרה וגו', אני מלאה הלכתי בההוא אתר, וריקם השיבני יהו"ה, בלא תורה ובלא מעשים טובים, דאעיל לי בגופא בישא, למה תקראן לי נעמי, ויהו"ה ענה בי), ואי זכאת עיילת לגנתא דעדן, כיון דעיילת יתבא תמן בגנתא, (ואזדווגת באלימלך, דא מחלון דדא רוח, אזדווג ברות דדא נפש השכלית), (ואתלבישו, ד"א, ואתלבשת) תמן בלבושא דדיוקנא דהאי עלמא, ואתעדנת תמן.

סתרא דסתרין, לחכימי לבא אתמסר, (ארבע) תלת דרגין אינון דאחידן דא בדא, ואלין אינון נפש (נשמתא לנשמתא נשמתא עלאה דאתקרי יו"ד), רו"ח ונשמה, (נפ"ש), נפש איהו חילא דגופא אתבני מניה, דכד בר נש אתער בהאי עלמא לאזדווגא בנוקביה, כל שייפוי מסתכמי (נ"א מתכנשי) ומתתקני לאתהנאה, (לנשמה) תמן, וההוא נפש ורעותא דיליה אסתכם ביה בההוא עובדא (ממש), ומשיך ליה לההוא נפש, ואעיל ליה תמן בההוא זרעא דאושיד, ומגו רעותא ומשיכו דנפשא דמשיך תמן, אתמשך חילא אוחרא תמן, מאינון דרגין דאתקרון אישי"ם, ועאל כלא במשיכו דההוא זרעא, ואתבני מניה גופא, ודא איהו חילא קדמאה תתאה דאינון (ארבע) תלת, ובגין דהאי (נשמתא לנשמתא) נפש אקריב בדבקותא ויסודא דגופא, קרבנא דאתקריב לכפרא על נשמתא, אתיהבת חולקא לאינון דרגין דאישים, (דאתקרון רוח ונפש השכלית), בגין דמשיכו דחולקא דההוא (נשמה) נפש אתי מנייהו, והיינו דכתיב (במדבר כח ב) את קרבני לחמי לאשי, (מהו לחמי לאשי, דיהיב מזונא לאשי, ודא הוא שפע מאור, דאינון מתהנן מזיו השכינה), בגין דהוא כפרה דנפש, נטלי חולקיהון, וכד מית בר נש בהאי עלמא ההיא נפש לא אתעדי מן קברא לעלמין, ובחילא דא ידעי מתייא ומשתעו דא עם דא.

רוח איהו דמקיים לנפש בהאי עלמא, ואיהו משיכו דאתערותא דנוקבא לגבי דכורא כד אינון בתיאובתא חדא, וכדין אתערת לגבי דכורא בתיאובתא דילה להאי רוח, כגוונא דנוקבא דלתתא, אשדיאת זרעא בתיאובתא לגבי דכורא, וסתרא דא (כד אשדיאת שפע בתיאובתיה לגבי נוקבא, והכא רזא) (קהלת יב ז) והרוח תשוב אל האלהי"ם אשר נתנה.

והאי רו"ח (ונפ"ש ונשמ"ה ונשמת"א לנשמתא כד) נפקא מהאי עלמא ואתפרשת מנפש, (אתפרשן י"ה אסתלק לגנתא דעדן בשמיא עלאה, ומתלבש בדיוקנא עלאה מרקמא בכל גוונין), עאל לגנתא דעדן דבהאי עלמא (תתאה), ואתלבש תמן גו אוירא דגנתא, כמה דמתלבשי מלאכי עלאי כד נחתין להאי עלמא, בגין דאינון מההוא רוח הוו, דכתיב (תהלים קד ד) עושה מלאכיו רוחות וגו', אוף הכי רוחא מתלבש בגן עדן דארעא, בדיוקנא דהאי עלמא, ותמן אתעדנת בכל עידונין.

בגן עדן דא, אית ציורין ודיוקנין דהאי עלמא, ואית ציורין ודיוקנין דעלמא עילאה, ותמן כל אינון צדיקייא אזלין ומתעדנין תמן, ובריש ירחי ושבתי אינון בעאן לסלקא לעילא, (דיוקנא דא מרו"ח וא"ש דבהאי עלמא, ובדיוקנא דא אתעדנו בכל עדונין, ובכל זמני וירחי ושבתי אסתלקו רו"ח ונפ"ש, ומתפשטי מהאי גופא, ומתלבשי בדיוקנא עלאה בגן עדן דלעילא מרקמא בכל גוונין, באן אתר הוא י"ה בלבושא דיליה, ואזדווגו כחדא יהו"ה, ואינון נהנין מאור השכינה), ובמציעות גנתא אית עמודא חדא, מרקמא בכל גוונין, וההוא רוח כד בעא לסלקא, אתפשט תמן מההוא לבושא, (ונפשא אשתארת תמן בגופא), ועאל גו ההוא עמודא, (וסלקת) וסליק לעילא גו ההוא אתר דנפקת מניה, כדכתיב והרוח תשוב וגו', ונטיל לה מיכאל כהנא רבא, ומקריב לה קרבן בוסמין קמי קודשא בריך הוא, (ואתת) ויתבא תמן ומתעדנא בההוא צרורא דחיי, (ישעיה סד ג) דעין לא ראתה אלהי"ם זולתך וגו', לבתר