זהר חלק א מ א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · מ א · >>

הוסף תרגום


דף מ א

מתוך: זוהר חלק ב (עריכה)

ישפוט תבל בצדק, אמר רבי יוסי מאן הוא ציה, א"ל דא הוא אתר דגיהנם, כמה דאת אמר ציה וצלמות, ורזא דא כתיב (ד"א דכתיב) (במלת) וחשך על פני תהום, דא רזא אתר דגיהנם, דא הוא ציה אתר דמלאך המות, כדקאמרן דאיהו מחשיך אנפייהו דברייתא, ודא הוא אתר דחשך עלאה, תה"ו דא נשי"ה, דלא אתחזייא בה חיזו כלל, עד דאתנשי מכלא, ועל דא אתקרי נשיה, ובהו דא ארקא, אתר דלא אתנשי, רבי חייא אמר דא גיא, ורוח אלהי"ם מרחפת, דא לקבל תבל, דאתזן מרוח אלהי"ם, וכלא כחד הוא, כגוונא דא אית לארץ עלאה.


שבעה מדורין אינון לעילא דרגא על דרגא, ובכלהו מדורין מלאכי עלאי אלין על אלין, הכי נמי לתתא, וכלא אחיד דא בדא, למהוי כלא חד, שבעה מדורין אינון לעילא, והאי ארץ עלאה אחידת לון, וכלהו קיימין בה, ובכלהון קיימא תושבחתא דקב"ה, דרגין פרישן דא מן דא, ואתרין פרישן דא מן דא:

  • מדורא קדמאה לתתא, הוא אתר בי חשוך דלא נהיר, והוא מתתקן למדורי רוחי וקסטירי ועלעולי תקיפין, דלא אתחזיין, ולא אית ביה נהורא ולא חשוכא, ולא דיוקנא כלל, ותמן לא ידעין ביה ידיעא כלל, דלאו ביה צורה גו כלל כורסייא (סורטא), ועל ההוא אתר ממנא חד מלאכא טהריאל שמיה, ועמיה שבעין ממנן מעופפין, ואתמחון מזיקי שביבין (דעלייהו), ולא קיימין ולא אתחזון ולא משתכחי, וכד אתי צפרא כלהו מתחדשן ולא קיימי, כד מטאן לגבי ההוא (דהאי) אתר אבדין ולא משתכחין, ועאלין בחד נוקבא דתהומא ולא אתחזון, כד אתרמיש ליליא אתמחון מאינון שביבין, עד דמטי צפרא:
  • מדורא תניינא, הוא אתר דנהיר יתיר, ואיהו חשוך אבל לא חשוך כההוא קדמאה, והוא מתתקן למדורי מלאכין עלאין, די ממנן על עובדיהון דבני נשא ולמסטי (ד"א למסטי) להון בההוא ארח בישא דאינון אזלין וההוא אתר אתחזי יתיר מן קדמאה, ואלין מלאכין אית להון קרבא (קורבא) עם בני נשא, ומתזנן (ומתהנן) מריחא ובוסמא דלתתא לסלקא בתועלתא, ולאנהרא יתיר, ועלייהו חד ממנא קדומיאל שמיה, ואלין פתחין שירתא ומשתככי ואזלין לון, ולא אתחזון עד דישראל לתתא פתחי ואמרי שירתא, כדין קיימן בדוכתייהו ואתחזן נהירין יתיר, תלת זמנין ביומא מקדשי קדושתא, וכד ישראל עסקי באורייתא, כלהון טאסין וסהדי (אינון) סהדותא לעילא, וקב"ה חייס עלייהו:
  • מדורא תליתאה, הוא אתר דשביבין וקטורין, ותמן נגידו דנהר דינור דנגיד ונפיק, דאיהו בי מוקדא דנפשייהו דרשיעייא, דמתמן נחית אשא על רישייהו דרשיעייא, ותמן מלאכי חבלה דטרדי להו, ותמן אשתכח דלטורייא עלייהו דישראל לזמנין, ולאסטאה לון, בר בזמנא דנסבי אסוותא לדחייא ליה, וחד ממנא עלייהו מסטרא דשמאלא, כלהו מסטרא דחשך, כמה דאת אמר וחשך על פני תהום, וסמא"ל חייבא אשתכח תמן:
  • מדורא רביעאה, הוא אתר דנהיר, ותמן הוא נהירו למלאכי עלאי די בסטר ימינא, ופתחי שירתא וסיימי, ולא אזלין לאעברא כהני קדמאי