זהר חלק א מא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · מא א · >>

הוסף תרגום


דף מא א

מתוך: זוהר חלק ב (עריכה)

כגוונא דלעילא, לא קיימא ההוא מדורא שביעאה אלא לנשמתהון דצדיקיא, הכי נמי האי מדורא שביעאה לתתא לא קיימא אלא לגופיהון דצדיקיא, למהוי כלא חד דא כגוונא דדא.

תא חזי א"ר שמעון, שבעה מדורין אינון דקאמרן, ובגו אינון אית ז' היכלין מאינון רזי מהימנותא, לקבל ז' רקיעין עלאין, ובכל היכלא והיכלא אית רוחין עלאין:

היכלא קדמאה, הכא אית רוחא דאתמנא על נשמתהון דגרין דאתגיירו ורחמיאל שמיה, ואיהו נטיל לון, ואתהנון מזיו יקרא דלעילא:

היכלא תניינא, אית רוחא חדא אהינאל שמיה, ודא קיימא על כל אינון נשמתין דרביי דלא זכו בהאי עלמא למלעי באורייתא, ואיהו קיימא עלייהו ואוליף לון:

היכלא תליתאה, בהאי אית רוחא חדא אדרהינאל שמיה, ואיהו קיימא על נשמתהון דאינון דאהדרו בתיובתא, ולא אהדרו, כגון דחשיבו, ועד לא אהדרו בהו מיתו, אלין טרדין לון בגיהנם, ולבתר עאלין לון להאי רוחא ממנא, ונטיל לון, וחמדן לאתהנאה מזיו יקרא דמאריהון, ולא אתהנון, ואלין אקרון בני בשר, ועלייהו כתיב (ישעיה סו כג) והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחוות לפני אמר יהו"ה:

היכלא רביעאה, הכא קיימא חד רוחא גדריהאל (נ"א גהדהא"ל) שמיה, דא קיימא על כל אינון נשמתין דקטולי דשאר עמין לאעלא לון גו פורפרא דמלכא, ואתרשימו תמן, עד יומא דינקום לון קב"ה, דכתיב (תהלים קי ו) ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על ארץ רבה:

היכלא חמישאה, הכא קיימא חד רוחא דאקרי אדיריאל, ודא קיימא על כל אלין נשמתין (חסר כאן היכל ו' ז') (נ"א דחסידי), (דאחידן בתיובתא) דאתקיימו בההוא סטרא, ואלין אינון לעילא מכלהו די במדורא דא עלאה על כלא, ומיכאל (שמיה) רב ממנא (עלייהו) על כולהו קיימא (דקיימין) ביה, וכמה אלף ורבבן כלהו קיימין תחותיה בההוא סטרא, ותמן מתעדנין אינון נשמתין דחסידי, בההוא נהורא עלאה דנגדא מעלמא דאתי.

(חסר כאן):


תא חזי א"ר שמעון, מאן הוא דידע לסדרא צלותא דמריה כמשה, בשעתא דאצטריך ליה לסדרא צלותיה באריכות סדר, ובשעתא דאצטריך ליה לקצרא הכי נמי.

א"ר שמעון, הא אשכחנא בספרי קדמאי, סדורא דרזי דרזין בקשורא חדא, זמנין דאצטריך לסדרא צלותיה כדקא יאות, ולקשרא קשרין לבסומי למאריה כדקא יאות, ולמנדע ליחדא יחודא שלימתא, למקרע רקיעין, ולאפתחא תרעין ופתחין, דלא יהא מאן דימחי בידיה, זכאין אינון צדיקיא דאינון ידעי למפתי למאריהון, ולבטולי גזרין, ולאשראה שכינתא בעלמא, ולנחתא ברכאן, ולמעדי מאריהון דדינין דלא ישלטון בעלמא.

קם רבי שמעון ואמר (תהלים קו ב) מי ימלל גבורות יהו"ה וגו', מאן יגלי עפרא מעינך אברהם חסידא ימינא דקב"ה, דגלי לך רזא דרזין, ושריאת צלותין בעלמא, ואתגליין לך היכלי דמלכא עלאה. שבעה היכלין קדישין אינון, ואינון קיימין בתרעין בקיומא, ובכל חד וחד עאל