זהר חלק א י א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · י א · >>

הוסף תרגום


דף י א

מתוך: זוהר חלק א (עריכה)

לון קיומא, ותו דאתון אמרין (דברים לד י) ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, בישראל לא קם אבל באומות העולם קם, אוף הכי אנא אימא בכל חכמי הגוים אין כמוהו, אבל בחכמי ישראל אית, אי הכי אלהא דאית בחכמי ישראל כוותיה, לאו איהו עלאה שליטא, אסתכל בקרא ותשכח דדייקנא כדקא יאות. אמינא ליה ודאי שפיר קא אמרת מאן מחיה מתים אלא קב"ה בלחודוי, אתא אליהו ואלישע ואחיו מתיא, מאן מוריד גשמים אלא קב"ה בלחודוי, אתא אליהו ומנע לון, ונחית לון בצלותיה, מאן עבד שמיא וארעא אלא קב"ה בלחודוי, אתא אברהם ואתקיימו בקיומוהי בגיניה, מאן מנהיג שמשא, אלא קב"ה, אתא יהושע ושכיך ליה, ופקיד ליה דיקום על קיומיה ואשתכך, וכתיב (יהושע י יג) וידום השמש וירח עמד, קב"ה גוזר גזר דין, אוף הכי משה גזיר גזר דין ואתקיימו. ותו דקב"ה גוזר גזרין, וצדיקיא דישראל מבטלין לון, דכתיב (שמואל ב כג ג) צדיק מושל יראת אלהי"ם. ותו דאיהו פקיד לון למהך באורחוי ממש, לאתדמא ליה בכלא. אזל ההוא פילוסופא ואתגייר בכפר שחלים וקרון ליה יוסי קטינאה, ואוליף אורייתא סגיא ואיהו בין חכימין וזכאין דההוא אתר.

השתא אית לאסתכלא בקרא, והא כתיב (ישעיה מ יז) כל הגוים כאין נגדו, מאי רבויא הכא, אלא מי לא ייראך מלך הגוים, וכי מלך הגוים איהו ולאו מלך ישראל, אלא בכל אתר קב"ה בעא לאשתבחא בישראל, ולא אתקרי אלא על ישראל בלחודוי, דכתיב (שמות ה ג) אלהי ישראל, אלהי העברים, וכתיב (ישעיה מד ו) כה אמר יהו"ה מלך ישראל, מלך ישראל ודאי, אמרו אומות העולם פטרון אחרן אית לן בשמיא, דהא מלכיכון לא שליט אלא עלייכו בלחודיכון, ועלנא לא שליט, אתא קרא ואמר מי לא ייראך מלך הגוים, (נ"א, מלכא עילאה לרדאה לון ולאלקאה לון ולמעבד בהון רעותיה, כי לך יאתה לדח ותתא, כי בכל חכמי הגוים), אלין שליטין רברבן די ממנן עלייהו ובכל מלכותם, בההוא מלכו דלעילא, דהא ארבע מלכוון שליטין אית לעילא ושלטין ברעותיה על כל שאר עמין, ועם כל דא לית בהו דיעביד אפילו מלה זעירא, אלא כמה דפקיד לון, דכתיב (דניאל ד לד) וכמצביה עביד בחיל שמיא ודיירי ארעא, חכמי הגוים, אינון ממנן ורברבן דלעילא דחכמתא דילהון מנייהו הוה, ובכל מלכותם, מלכותא דשליט כמה דאתמר, ודא הוא קרא כפשטיה. אבל בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם, האי אשכחנא בספרי קדמאי, דאינון משריין וחיילין, אע"ג דאתפקדו על מלין דעלמא, ופקיד לכל חד למעבד עבידתא, מאן הוא (סתימא קדישא ולא כרעותיה) דיעביד שום חד מנייהו כמוך, בגין דאנת רשים בעלויא, ואת רשים בעובדך מכלהו, ודא הוא מאין כמוך יהו"ה, מאן הוא סתימא קדישא דיעביד ולהוי כמוך עילא ותתא, ויהא דמי לך בכל עובדא דמלכא קדישא שמים וארץ, אבל אינון (ישעיה מד ט) תהו וחמודיהם בל יועילו, בקב"ה כתיב בראשית ברא אלהי"ם וגו', במלכותם כתיב והארץ היתה תהו ובהו.

א"ר שמעון לחברייא, בני הלולא דא, כל חד מנכון יקשט קשוטא חד לכלה, אמר לרבי אלעזר בריה, אלעזר, הב נבזבזא חד לכלה, דהא למחר אסתכל (נ"א, בה) כד יעול לחופה, באינון שירין ושבחין דיהבו לה בני היכלא לקיימא קמיה.


פתח רבי אלעזר ואמר (שיר ג ו) מי זאת עולה מן המדבר וגו', מי זאת כלילא דתרין קדישין דתרין עלמין, בחבורא חדא וקשורא חדא, עולה ממש למהוי קדש קדשין, דהא קדש קדשין מ"י, ואתחברא בזא"ת, בגין למהוי עולה דאיהי קדש קדשין. מן המדבר, דהא מן המדבר ירתא למהוי כלה ולמיעל לחופה, תו מן המדבר איהי עולה, כמה דאת אמר (שם ד ג) ומדברך נאוה, בההוא מדבר