זהר חלק א יח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · יח ב · >>

הוסף תרגום


דף יח ב

מתוך: זוהר חלק א (עריכה)

דעיבא דאתחזי קשת, (דאתער שמאלא לאתתקפא), מראה דמות כבוד יהו"ה אתער שמאלא לאתתקפא, נפקת רחל ותקש בלדתה מיכא"ל בסטרא דא, רפא"ל בסטרא דא, גבריא"ל בסטרא דא. ואינון גוונין דאתחזיין בההוא דמות, חיור וסומק וירוק כן מראה הנגה סביב, נהירו דאתכסייא בגלגולא דחיזו דעינא, הוא מראה דמות כבוד יהו"ה גוונין דאתיחדא יחודא תתאה, לפום יחודא דאתייחד יחודא דלעילא יהו"ה אלהינ"ו יהו"ה, גוונין סתימין דלא אתחזן, ואתקשרן אל מקום אחד, יחודא חדא בעלאה, גוונין בקשת לתתא לאתיחדא בהו, חוור סומק וירוק כגוונין סתימין, ואינון יחודא אחרא, רזא ושמו אחד, בשכמל"ו יחודא דלתתא, יחודא עלאה (דברים ו ד) שמע ישראל יהו"ה אלהינ"ו יהו"ה אחד, דא לקביל דא.

"יקוו" - מדידו דקו ומשחתא, הכא שית תיבין, והכא שית תיבין, משחתא בוצינא דקרדינותא, דכתיב (ישעיה מ יב) מי מדד בשעלו מים, ודא איהו יקוו המים, הכא שעורא דיוצר עלמין יו"ד ה"א וא"ו ה"א. קדוש קדוש קדוש, דא איהו יקוו המים, יהו"ה צבאות דא איהו אל מקום אחד, ברזא דשמא דא, מלא כל הארץ כבודו, דא ותראה היבשה, רזא גליפא שמא דיחודא כוז"ו במוכס"ז כוז"ו.

פסוק יא

"תדשא הארץ דשא עשב וגו'", השתא אפיקת חילא באינון מיין דאתכנשו לאתר חד ונגדין בגויה גו טמירו סתימאה, ונפקין בגויה טמירין עלאין וחיילין קדישין, די כל אינון בני מהימנותא מתקנן לון בתקונא דמהימנותא, בההיא פולחנא דמאריהון. ורזא דא (תהלים קד יד) מצמיח חציר לבהמה וגו', דא בהמה דרביעא על אלף טורין, ומגדלין לה בכל יומא ההוא חציר, וחציר דא אינון מלאכין שליטין לפום שעתא, דאתבריאו בשני, וקיימין למיכלא דהאי בהמה, בגין דאית אשא אכלא אשא. ועשב לעבודת האדם, עשב דא אלין אופנין וחיות וכרובים, דכלהו מתקנן גו תקונייהו, וקיימין לאתתקנא בשעתא דבני נשא אתיין לפולחנא דמאריהון בקרבניהון ובצלותא, דדא איהו עבודת האדם, ועשב דא אזדמן ואתעתד לעבודת האדם, לאתתקנא בתקוניה כדקא יאות, וכד אינון מתתקנן בההיא עבודת האדם, לבתר מנייהו נפקי מזוני וטרפין לעלמא, דכתיב (שם) להוציא לחם מן הארץ, ודא איהו עשב מזריע זרע, דהא חציר לא מזריע זרע איהו, אלא אזדמן למיכלא דאשא קדישא, ועשב לתקונא דעלמא, וכל דא להוציא לחם מן הארץ, כל תקונין דבני נשא דקא מתקני להאי עשב הארץ, דפולחנא דלהון למאריהון לספקא על ידיהון מההיא ארץ טרפי ומזוני להאי עלמא, ולאתברכא בני נשא מברכן דלעילא.

"עץ פרי עושה פרי", דרגא על דרגא דכר ונוקבא, כמה דעץ פרי אפיק חילא דעץ עושה פרי, אוף הכא אפיק איהו ומאן איהו, אלין אינון כרובים ותמרות, מאי תמרות אלין אינון דסלקי בתננא דקרבנא, ומתתקני בהדיה ואקמן (נ"א ואקרון) תמרות עשן, וכלהו קיימין בתקונייהו לעבודת האדם, מה דלא קיימא כן חציר, דהא אתעתד למיכל, דכתיב (איוב מ י) הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך חציר כבקר יאכל. עץ פרי עושה פרי, דיוקנא דכר ונוקבא, ודמות פניהם פני אדם, אלין לאו אינון כאינון כרובים, אלין אפי רברבן בדיקנא חתימא, כרובים אפי זוטרי כרביין פני אדם, כל (דין) דיוקנין כלילן בהו, בגין דאינון אפין רברבין, ומצטיירין בהו ציורין גלופין כגלופי שמא מפרש, בארבע סטרי דעלמא, מזר"ח מער"ב צפו"ן ודרו"ם, מיכא"ל רשים ברשימו לצד דרום, וכל אנפין מסתכלין לגביה, פני אד"ם פני ארי"ה פני שו"ר פני נש"ר, אדם איהו דכר ונוקבא, ולא איקרי אדם בר הני. ומניה אצטיירין ציורין דרכב אלהי"ם רבותים, דכתיב (תהלים סח יב) רכב אלהי"ם רבותים אלפי שנאן, שנאן כללא דכלהו ציורין שו"ר נש"ר ארי"ה, ן' דא איהו אדם