זהר חלק א יד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · יד ב · >>

הוסף תרגום


דף יד ב

מתוך: זוהר חלק א (עריכה)

לשבת. דהא כדין חמאת דא סטרא אחרא, דכמה דאיהי חשיבת למעבד, עביד סטרא דקדושה, אזלא ומשטטא בכמה חיילין וסטרין דילה, וחמאת כל אינון דקא משמשי ערסייהו בגלויא דגופיהון לנהורא דבוצינא, וכל אינון בנין דנפקין מתמן יהון נכפין, דשרו עלייהו רוחין מההוא סטרא אחרא, ואינון רוחין ערטילאין דחייביא דאקרון מזיקין, ושריאת בהו לילי"ת וקטילת לון כיון דאתקדש יומא ושלטא קדושה על עלמא, ההוא סטרא אחרא אזעירת גרמה, ואטמרת כל ליליא דשבתא ויומא דשבתא, בר מן אסימו"ן וכל כת דיליה דאזלי על שרגי בטמירו למחמי על גלוייא דשמושא, ולבתר אטמרון גו נוקבא דתהומא רבא.

כיון דנפק שבתא, כמה חיילין ומשריין פרחין ומשטטין בעלמא, ועל דא אתקן שיר של פגעים, דלא ישלטון על עמא קדישא, לאן אתר משטטי בההוא ליליא, כד נפקי בבהילו וחשבין לשלטאה בעלמא על עמא קדישא, וחמאן לון בצלותא ואמרין שירתא דא, ובשירותא מבדלי בצלותא ומבדלי על הכוס, פרחי מתמן ואזלי ומשטטי ומטאן לגו מדברא, רחמנא לישזבן מנייהו ומסטרן בישא. (אמרו רבותינו ז"ל), תלתא אינון דגרמין בישא לגרמייהו, חד מאן דלייט גרמיה, תניינא מאן דזריק נהמא או פירורין דאית בהו כזית, תליתאה מאן דאוקיד שרגא במפקא דשבתא, עד לא מטו ישראל לקדושא דסדרא, דגרים לנורא דגיהנם לאדלקא בהאי נורא עד לא מטא זמנייהו, דחד דוכתא אית בגיהנם לאינון דקא מחללי שבתות, ואינון דענושין בגיהנם לייטין ליה לההוא דאוקיד שרגא עד דלא מטא זמניה, ואמרי ליה (ישעיה כב יז) הנה יהו"ה מטלטלך טלטלה גבר וגו', (שם יח) צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים, בגין דלאו יאות הוא לאדלקא נורא כד נפיק שבתא עד דמבדלי ישראל בצלותא, ומבדלי על כסא, בגין דעד ההוא זמנא שבת הוא, וקדושה דשבת שליט עלנא. ובשעתא דמבדילין על כסא, כל אינון חיילין, וכל אינון משריין דאתמנן על יומי דחול, כל חד וחד יתוב לאתריה ולפולחניה דאתמני עליה, בגין דכד עאל שבתא ואתקדש יומא, קדש אתער ושליט בעלמא, וחול אתעדי משולטנותא דיליה, ועד שעתא דנפיק שבתא לא תייבין לאתרייהו, ואע"ג דנפק שבתא לא תייבין לאתרייהו, עד זמנא דאמרי ישראל ברוך אתה יהו"ה המבדיל בין קדש לחול, כדין קדש אסתלק, ומשריין דאתמניאו על יומי דחול מתערין, ותייבין לאתרייהו כל חד וחד על מטריה דאתפקיד עליה, ועם כל דא לא שלטין עד דיהון נהורין מרזא דשרגא, וכלהון אקרון מאורי האש, בגין (דמנהורא דנורא דנגדא), (נ"א, דמרזא דעמודא דנורא), ומיסודא דנורא כלהו, ושלטין על עלמא תתאה. וכל דא כד בר נש אדליק שרגא עד לא שלימו ישראל קדושא דסדרא, אבל אי איהו ממתין עד דישלימו קדושא דסדרא, אינון חייבין דגיהנם מצדיקין עלייהו דינא דקב"ה, ואינון מקיימי על ההוא בר נש כל ברכאן דקא אמרי צבורא, (בראשית כז כח) ויתן לך האלהי"ם מטל השמים, (דברים כח ג) ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה וגו'.


אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהו"ה (תהלים מא ב), ביום רע מבעי ליה, מאי ביום רעה ביומא דשלטא ההיא רעה למיסב נשמתיה. אשרי משכיל אל דל, דא הוא שכיב מרע, לאסאה ליה מחובוי גבי קב"ה.

דבר אחר דא יומא דדינא שריא על עלמא, אשתזיב מניה, כמה דאתמר ביום רעה ימלטהו יהו"ה, יומא דאתמסר דינא לההוא רעה לשלטאה על עלמא

:::(חסר)