זהר חדש קח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף קח ב[עריכה]


עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ, כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַנְךָ לְהִפָּטֵר מֵהָעוֹלָם, תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. דִּכְתִיב, (קהלת, יב) וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ. תְּנָהּ לוֹ, כְּמוֹ שֶׁנְּתָנָהּ לָךְ.

אִם חָבֹל תַּחְבֹּל. אִם חָבַל אָדָם מַעֲשָׂיו, לְאַחַר כֵּן כְּשֶׁהִגִּיעַ שַׁעְתּוֹ, מֵרוֹב חוֹבוֹתָיו לְקוֹנוֹ, חוֹבֵל אֶת שֶׁלּוֹ, וְנוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ.

לְפִיכָךָ כְּתִיב, לֹא תַחְבּוֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה. מַאי טַעְמָא, הוֹאִיל וּמַשְׁכּוּנְתּוֹ בְּיָדוֹ שֶׁל מָקוֹם, אֵין צָרִיךְ לְמַשְׁכֵּן אוֹתָהּ פַּעַם אַחֶרֶת. דִּכְתִיב, (נחום, א) לֹא תָקוּם פַּעֲמַיִם צָרָה. כָּל הַנְּפָשׁוֹת בְּיָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם זָכוּ, נִכְנָסוֹת בִּמְחִיצָתָן שֶׁל הַצַּדִּיקִים בַּגַּן עֵדֶן. לֹא זָכוּ, נִכְנְסוּ בַּגֵּיהִנֹּם.

רַבִּי נְחוּנְיָא בַּר יוֹסֵי אָמַר, מָקוֹם נִתְבַּצֵּר לָהֶם לָרְשָׁעִים בַּגֵּיהִנֹּם, וּמִשָּׁם יוֹצְאוֹת וּמְשׁוֹטְטוֹת נַפְשׁוֹתָם בָּעוֹלָם, וְאֵין לָהֶם מְנוּחָה, וְחוֹזֶרֶת לַגֵּיהִנֹּם, וּבָאוֹת לְאַחֲרֵי כֵן, וְנִדָּחוֹת מִשַּׁעֲרֵי חַיִּים, וְחוֹזְרוֹת לָעוֹלָם. וּמַאן אִינוּן. אוֹתָם שֶׁהִפְגִּימוּ אֶת בְּרִיתָם. וְלֹא נִתְעַסְּקוּ בִּפְרִיָה וּרְבִיָה.

עַד שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבוֹנֶה אוֹתָם, וְשׁוֹתֵל וְנוֹטֵעַ אוֹתָם בָּעוֹלָם. מָשָׁל, לְאָדָם שֶׁנָּטַע אִילָן, רָאָה שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ, עוֹקְרוֹ וְשׁוֹתְלוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכֵן פְּעָמִים רַבּוֹת. דִּכְתִיב, (איוב, לג) הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר.

(עמוס, ב) עַל שְׁלשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ. ד' פְּתָחִים בַּשָּׁמַיִם, וּבְכָל פֶּתַח וּפֶתַח מְמוּנִים. הָרִאשׁוֹנִים רַחֲמָנִים, וְעָקְרוּ וְשָׁתְלוּ בְּמָקוֹם אַחֵר. אִם שָׁב בִּתְשׁוּבָה, הָרִאשׁוֹנִים הָרַחֲמָנִים אוֹמְרִים לוֹ, צֵא מִן הַפֶּתַח הַזֶּה, וְנַעֲזוֹר לְךָ שֶׁתֵּצֵא מִן הַפֶּתַח הַזֶּה.

כְהוּגְמָא זוֹ הַשְּׁנִיִּים וְהַשְּׁלִישִׁים, אִם יָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְיַרְוִיחַ כְּבַתְּחִלָּה. הֲרֵי הָרִאשׁוֹנִים שְׁנִיִּים וּשְׁלִישִׁים נַעֲשׂוּ כּוּלָּם רַחֲמָנִים, וְיוֹצִיאוּהוּ. אֲבָל אִם יָבֹא לַפֶּתַח הָרְבִיעִי, לֹא יֵצֵא לְעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר, עַל שְׁלשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ. וְאִינוּן אוֹתָם שֶׁהִפְגִּימוּ בְּרִית קוֹדֶשׁ.

מַאי טַעְמָא, דְּתָנִינָן, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אָמַר רִבִּי יוּדָא, מִפְּנֵי שֶׁמְמָעֵט אֶת הַדְּמוּת. וּמְנַדִּין אוֹתָם בָעוֹלָם הַבָּא, וּמִתְמַעֲטִין מַעֲשֵׂיהֶם לִפְנֵי הַמָּקוֹם. וַעֲלֵיהֶם כְּתִיב, (ישעיה, סו) וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת. שֶׁכָּל הַפּוֹגֵם בְּרִיתוֹ, כִּבְיָכוֹל, כְּאִלּוּ פּוֹגֵם בְּמָקוֹם אַחֵר.

רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח, (תהלים, קכז) אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם וְגו'. בְּמִתְעַסֵּק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. מַאי לֹא יֵבוֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר.

אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהָאָדָם יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, וְנַפְשׁוֹ בָּאָה לִיכָּנֵס בַּמָּקוֹם הָרָאוּי לָהּ, כַּמָּה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה עוֹמְדִים מִצַּד זֶה וּמִצַּד זֶה, וְכַמַּה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם עוֹמְדִים מִצַּד זֶה וּמִצַּד זֶה, זָכָה, מַקְדִּימִים לוֹ מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם, וְאוֹמְרִים לוֹ שָׁלוֹם בּוֹאֲךָ. לֹא זָכָה, מַלְאֲכֵי חַבָּלָה מַקְדִּימִים לוֹ, וְאוֹמְרִים (ישעיה, ג) אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ.

וּמַאן אִיהוּ. מִי שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק לְהָנִיחַ בֵּן בָּעוֹלָם הַזֶּה. שֶׁכָּל הַמֵּנִיחַ בֵּן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמְלַמְּדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין מַלְאֲכֵי חַבָּלָה וְגֵיהִנֹּם שׁוֹלְטִין בּוֹ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים, קכז) לֹא יֵבשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר, אֵלּוּ מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִשְׁלוֹט עָלָיו.

שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם, הֲרֵי תּוֹרָתִי וּמַעֲשִׂים טוֹבִים מְגִינִים עָלַי, וְלֹא אֶתְעַסֵּק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה. אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵינוֹ נִכְנַס בִּמְחִיצָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

כְגוֹן חַד מֵחַבְרָנָא, דַּאֲפָקוּהוּ מִתְּלֵיסַר תַּרְעִין דְּהַהוּא עָלְמָא, דְּאִלְמָלֵא קָלֵיהּ דְּרַבִּי יוּדָא חֲסִידָא, אִתְטְרִיד מִתְּרֵין עָלְמִין. שֶׁהֲרֵי אֵין לְךָ אָדָם בַּעַל תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כְּחִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה עָלָיו הֲשָׁלוֹם, וּכְתִיב בֵּיהּ, (ישעיה, לח) כֹּה אָמַר ה' צַו לְבֵיתְךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה, כִּי מֵת אַתָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא תִחְיֶה בָּעוֹלָם הַבָּא.

רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה דָּרַשׁ, (קהלת, יא) בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ וְגו'. צָרִיךְ לְהִתְעַסֵּק בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה, בְּבַחֲרוּתוֹ וּבְזִקְנוּתוֹ, דְּלָא יִשְׁתְּבֵיק מִינֵיהּ, אַף עַל פִּי דְּאִיהוּ סָבָא, לָא יְסַלֵּק גַּרְמֵיהּ. מַאי טַעְמָא. כִּי לֹא תֵדַע אֵיזֶה יִכְשַׁר הַזֶּה אוֹ זֶה וְגו'.

רַבִּי יוֹחָנָן קְשִׁישׁוּ יוֹמוֹי, וְתַקִּיפוּ עֵינוֹי מִלְּאִסְתַּכָּלָא, וְחוּלְשָׁא תַּקֵּיף עֲלוֹי. קָם וַאֲמַר, מָה אֲנָא לְעַלְמָא דְאָתֵי, דְּקָא הֲוֵי לִי בְּנִין וּמִיתוּ. אֲמָרוּ לֵיהּ, רַבֵּינוּ, מֵימֶךָ אָנוּ שׁוֹתִים, כַּמָּה בְּנִין אַתְּ שְׁבַקְתְּ דְּאַתְקִיפוּ לָךְ לְעַלְמָא דְאָתֵי, לָא נָח דַּעְתֵּיהּ.

עַד שֶׁהֵאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עֵינוֹי דְּחַד סָבָא, קָם וַאֲמַר, עָלֶיךָ רַבִּי יוֹחָנָן, דְּאַתְּ סָבָא וְחוּלְשָׁא תַּקֵּיף עֲלָיךְ, וְעַל רַבִּי חִזְקִיָּה דְּאִיהוּ עָקָר, אֲמַר קְרָא, (ישעיה, נו) כֹּה אָמַר ה' לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפַצְתִּי כו', (שם) וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמוֹתַי יָד וְשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת שֵׁם עוֹלָם אֶתֵּן לוֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת. נָח דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לֵיהּ, תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ כְּמוֹ שֶׁהִנַּחְתָּ אֶת דַּעְתִּי.

רַבִּי בְּרוֹקָא אֲמַר, כְּתִיב, (ויקרא, כב) וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִלְּפָנַי. אִי הַנֶּפֶשׁ תִּכָּרֵת, הַגּוּף הַהוּא מַה תְּהֵא מִמֶּנּוּ, אִי הָכֵי, כַּמָּה קְבָרוֹת בְּרֵיקַנְיָא, כַּמָּה צִיּוּנִין לְמַגָּנָא. דְּהָא אִי לְבָתַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּנֵי לְהַהוּא נֶפֶשׁ כְּמִלְּקַדְּמִין בְּהַאי עָלְמָא, גּוּפָא דְּשָׁבֵיק, אִתְאֲבֵיד, וְקִבְרָא בְּרֵיקַנְיָא, אִי הָכֵי, כַּמָּה גָּרְמִין אִתְאֲבִידוּ, וְכַמָּה קִבְרִין לְמַגָּנָא.

אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָא יְשֵׁיצֵי עוֹבָדֵי יְדוֹי, אֶלָּא מֵאַרְעָא וּמִתְּחוֹת שְׁמַיָא אֵלֶּה. וְיֶחֱתוּן לְתַתָּא, וְיִתְבְּנוּן בְּקִיּוּמָא אָחֳרָא גּוֹ אִינוּן תַּתָּאֵי, בְּדִיּוּרָא דְּאִקְרֵי נְשִׁיָּה, וְתַמָּן יִתְנַשּׁוּן לְדָרֵי דָרִין.

דְּהָא שֶׁבַע אַרְעִין לְתַתָּא. וְאֵלּוּ הֵן:

  • אֶרֶץ.
  • אֲדָמָה.
  • אַרְקָא.
  • גֵיא.
  • נְשִׁיָּה.
  • צִיָּה.
  • תֵּבֵל.

תֵּבֵל, הוּא דִּיּוּרָא דִילָן. בִּנְשִׁיָּה אַמַּאי גּוּפִין אִלֵּין. אֶלָּא, אִינְהוּ אַנְשֵׁי פִּקּוּדֵי דְמָארַיְהוּ, וְלָא אִתְעַסְּקוּ בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה, וְלָא פְּשִׁיטוּ בְּרִית קְיָימָא בְּעָלְמָא. לְכָךְ אִינוּן יִתְנַשּׁוּ בִּנְשִׁיָּה לְדָרֵי דָרִין. וּלְעוֹלָם לֵית קִבְרָא לְמַגָּנָא, וְלֵית צִיּוּנָא בְּרֵיקַנְיָא.