זהר חדש קא ב

<< · זהר חדש · קא ב · >>

דף קא ב

מתוך: זהר חדש (מנוקד)/רות (עריכה)

אֲמַר, כְּמָה דַּעֲבַדְתּוּן וַאֲכַלְתּוּן מֵאִיבָּא דְאִילָנָא, כֵּן יִתְעֲבֵיד לְכוֹן. מָה עֲבַד מַלְכָּא. אֲמַר לַעֲבָדָיו, אַרְכִּיבוּ הַפִּיסֵּחַ עַל הַסּוּמָא, וְיַהֲבוּן לְהוֹן שִׁתִּין פּוּלְסִין בְּאַתְרָא הָדֵין.

כָךָ נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית מִן יֵצֶר הָרָע, עִם הַגּוּף. הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם חִיבּוּר אֶחָד, הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית עִם הַגּוּף, וּמַעֲנִישָׁן יַחַד. וְכֵן אִם הָיָה צַדִּיק, מְחַבְּרָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְקַבְּלִים שָׂכָר טוֹב יַחַד.

רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַבִּי חִזְקִיָּה, הֲוֵי סָלְקוֹ לְרֶגֶל, הֲוָה עִמְהוֹן הַהוּא טַיְיעָא, דְּהֲוָה טָעִין אֲבַתְרַיְיהוּ. אֲמַר ר' עֲזַרְיָה לְרַבִּי חִזְקִיָּה, מִידֵי שָׁמְעַת בְּהַהוּא קְרָא דִּכְתִיב, (שה"ש, ו) אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל. דִּבְרֵי הַתּוֹרָה נִמְשָׁלִים לֶאֱגוֹז, הֵיאַךְ.

אֲמַר לֵיהּ, מָה אֱגוֹז אִית לֵיהּ קְלִיפָּה לְבַר, וּמוֹחָא לְגוֹ. אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה, אִית בָּהּ מַעֲשֶׂה, מִדְרָשׁ, וְהַגָּדָה, וְסוֹד, כֹּלָּא דָּא לְגוֹ מִן דָּא.

אֲמַר לֵיהּ, הָכֵי שְׁמַעְנָא לְהַאי. בְּהַהוּא זִימְנָא דְּהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה גַּלֵּי שִׁיר הַשִּׁירִים, זוּהֲמָא דְּהַהוּא נָחָשׁ קַדְמָאָה דְּאַטֵיל בְּאָדָם וְחַוָּה, אִתְפְּסַק מֵעַלְמָא, בְּגִין דְּכַד נָפְקוּ תּוֹלָדִין לְעַלְמָא מֵאָדָם וְחַוָּה, מֵהַהוּא זוּהֲמָא נָפְקֵי.

וְהָכֵי שָׁמַעְתִּי מֵרַבּוֹתַי, וְאִינוּן שְׁמָעוּ עַד פּוּמֵיהּ דְּאֵלִיָּהוּ. דַּאֲמַר הָכֵי, מַאי דִכְתִיב, (בראשית, ד) וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה'. וְהָאָדָם, דָּא אָדָם קַדְמָאָה, כַּד אָתָא נָחָשׁ עַל חַוָּה, אַטֵיל בָּהּ זוּהֲמָא, וְקַיִן מֵהַהִיא סִטְרָא דְּהַהוּא נָחָשׁ נָפַק, מַה נָּחָשׁ דַּרְכּוֹ לַהֲרוֹג וּלְהָמִית, הָכֵי נָמֵי קַיִן, מִיָּד נַעֲשָׂה הוֹרֵג.

כמה דאת אמר, (ישעיה, יד) מִשֹׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע וּפִרְיוֹ שָׂרָף מְעוֹפֵף. כִּי מִשּׁוֹרֶשׁ נָחָשׁ, דָּא נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי. יֵצֵא צֶפַע, דָּא קַיִן, שֶׁיָּצָא מִשָּׁרְשׁוֹ וּמֵעִיקָּרוֹ. וּפִרְיוֹ שָׂרָף מְעוֹפֵף, שֶׁנַּעֲשָׂה הוֹרֵג כַּשָּׂרָף הַזֶּה, שֶׁאֵין לְמַכָּתוֹ לַחַשׁ. מְעוֹפֵף כָּפוּל, שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה הַנָּחָשׁ בְּמִינוֹ כָּפוּל.

וְאִי תֵימָא מֵהַהוּא זוּהֲמָא נָפַק, וּקְרָא אֲמַר וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן. וַדַּאי מֵאָדָם הֲוָה, וְלָא מֵהַהוּא זוּהֲמָא. אֶלָּא הַהוּא נָחָשׁ הִטִיל בָּהּ זוּהֲמָא בְּחַוָּה,