זהר חדש יד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חדש · יד ב · >>

דף יד ב[עריכה]

מתוך: זהר חדש (מנוקד)/בראשית (עריכה)

מַכְתִּירִין יוֹמָא דֵין, בְּכִתְרָ"א קַדִּישָׁא לְרַבִּי אֶלְעָזָר. וְחָמוּ רַבָּנָן, אַרְבַּע גַּדְפִין דְּנִשְׁרָא, דְּנָחֲתוּ בְּאֶשָׁא, דְּאַסְחַר לֵיהּ וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן אֲבוּהִי. יָתֵיב תַּמָּן רַבִּי יוֹסֵי, עַד דַּאֲזַל אֶשָׁא.

עָאל קֳדָמוֹהִי, אָמַר לֵיהּ, אַכִּתְרָא וְסִיתְרָא, גַּבְהוּתָא עַל כֹּלָּא, הַאי הִילּוּלָא לֶהֱוֵי שְׁלֵימְתָא. אֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מַאי דַעְתִּיךְ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הָא בְּרַתִּי לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרָךְ. אֲמַר וַדַּאי יְהֵא כָךְ. קָרְאוּ לְרַבָּנָן וִיהַב לֵיהּ בְּרַתֵּיהּ.

יָתְבֵי תַּמָּן תְּלַת יוֹמִין, וְלָעוֹ בְּאוֹרַיְיתָא קַמֵּיהּ, וְלָא שָׁבְקוּ סִתְרָא דְּמַתְנִיתִין, דְּלָא אוֹלִיף לְהוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן. אֲמָרוּ עָלָיו עַל ר' שִׁמְעוֹן, שֶׁלֹּא נִתְרָאֶה קֶשֶׁת בְּיָמָיו. דְּהָא הוּא סִימָנָא בְּעָלְמָא הֲוָה.

אָמַר רִבִּי יִצְחָק, נִשְׁמָתָא הִיא קָיְימָא בְּקִיּוּמָא לְעָלְמִין. מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קַיָּים, אַף הִיא קַיֶּימֶת. אֲבָל עַל הַהִיא נַפְשָׁתָא חַיָּיתָא, אֲמַר קְרָא, (במדבר, טו) הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא עֲוֹנָהּ בָּהּ.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, מַאי חָזָא אוּנְקְלוּס, דַּאֲמַר (בראשית, ב) וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה, וְתִרְגֵּם לְרוּחַ מְמַלְּלָא, אִי נַפְשָׁא דִּבְעִירָתָא הִיא, לָמָּה לָא מְמַלְּלָן.

אָמַר רִבִּי יִצְחָק, עַל דְּאִתְגַּבָּלוּן מֵעוֹבְיָיא רַבָּה דְּעַפְרָא, יַתִּיר מִבְּנֵי נָשָׁא, וְלָא זָקְפִין רֵישָׁא, וְלָא מִסְתַּכְּלִין בִּרְקִיעָא כִּבְנֵי נָשָׁא. דְּאִלּוּ אִתְגַּבָּלוּ מִקְלִילָא דְּעַפְרָא כִּבְנֵי נָשָׁא, וְזָקְפָן רֵישָׁא וְאִסְתַּכָּלוּ בִּרְקִיעָא, הֲווֹ מְמַלְּלָן.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, גַּבָּלוּתָא וְזָקְפָן רֵישָׁא תֵּינַח, אֲבָל אִסְתַּכְּלוּתָא בִּרְקִיעָא, לְמַאי. אָמַר לֵיהּ, הַהוּא סִיּוּעָא רַבָּה דִּבְנֵי נָשָׁא. תָּא חֲזֵי, נְבוּכַדְנֶצַּר כַּד הֲוָה טָרִיד, וַהֲוָה בְּעִירָא בְּטוּרַיָיא, לָא הֲוָה לֵיהּ סִיּוּעָא, עַד דְּאִסְתַּכַּל בִּרְקִיעָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דניאל, ד) אֲנָא נְבוּכַדְנֶצַּר עֵינַי לִשְׁמַיָא נָטְלַת, וּמִנְדְּעֵי עָלַי יָתֵיב. דְּעַד לָא יִסְתַּכֵּל בִּרְקִיעָא, לָא הֲוָה מִנְדְעֵיהּ עִילוּיֵהּ.

אָמַר רִבִּי כְּרוּסְפְּדָאי, הַגּוֹיִם וְעַמָּא דְאַרְעָא, דְּלָא מְהֵימְנֵי בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלָא עָסְקֵי בְּאוֹרַיְיתָא, לֵית לְהוּ בַּר הַהִיא נַפְשָׁא חַיָּיתָא דְּאִתְנְפָקָא מֵאַרְעָא, וְעַל כָּךְ לֵית לְהוֹ מְהֵימְנוּתָא. אֲבָל יִשְׂרָאֵל דִּי מְהֵימְנֵי בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעָסְקֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְנָטְרֵי פִּקּוּדוֹהִי, אֲמַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (ירמיה, י) לֹא כָּאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב וְגו'. לֹא יְהֵי לְהוֹן נַפְשָׁא חַיָּתָא, אֲבָל מָה יְהֵא לְהוֹן. כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא. הַכֹּל: הוּא שְׁכִינְתֵּיהּ. וְאִתְגְּזָרַת נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא מִינָהּ, לְמֶהֱוֵי חוּלָקָא דְיַעֲקֹב. מַאי הוּא, כְּלוֹמַר, הַכֹּל הוּא נִשְׁמָתָא, הוֹאִיל וְאִתְגְּזָרַת מִינָּהּ.

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אִי לְעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לֵית מְהֵימְנוּתָא, הָא חֲזִינָן דְּאָזְלֵי לְטַעֲוַותְהוֹן, חִגְרִין וְסוּמִין, וּמַלְיָין מָחִין וּמַרְעִין, וְאִיתְּסָאן. אָמַר לֵיהּ, לְאוֹבָדָא לְהוֹ לְעָלְמָא דְאָתֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב, יב) מַשְּׂגִיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם.

וְעוֹד, הָא תָּנִינָן (דברים, כח) וָחֳלָיִים רָעִים וְנֶאֱמָנִים, מַאי נֶאֱמָנִים. דְּעָבְדֵי מְהֵימְנוּתָא. כַּד מָטָא זִמְנָא, נָפְקֵי מֵהַהוּא גַבְרָא. וְזִמְנִין דְּאִישְׁתְּכַח לְאִינוּן טַעֲוָון. דְּאִינוּן אָזְלִין בְּמַרְעֵיהוֹן לְטַעֲוַותְהוֹן, וְאִתְּסָאן, וְאָמְרֵי דְּהַהוּא טַעֲוָותָא הוּא דְּעָבִיד.

וְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן, זִמְנָא חָדָא סָח לִי יְהוּדָאי חָד, דַּהֲווֹ לֵיהּ מַרְעִין סַגִּיאִין, וְלָא אִיתְּסֵי, חָמָא לְאִינוּן טָעְיָין דַּהֲווֹ אָזְלֵי בְּמַרְעֵיהוֹן לְטַעֲוַותְהוֹן, וְאִתְּסָאן, אֲמַר אֵיזֵיל הָתָם, וְאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ אָסוּר, אֲבָל לְמֶחֱמֵי מַאי הוּא.

וְאָזַל הָתָם, וְעָאל בְּגַוַּיְיהוּ, וּבָת תַּמָּן בֵּינֵי אִינְשֵׁי דַּהֲווֹ מָחְיָין וּמַרְעִין. כָּלְהוֹ אִדְּמָכוּ, וְאִיהוּ לָא אִדְמִיךְ, עַד דְּחָמָא חַד שִׂטְנָא, דְּהֲוָה אָזֵיל בֵּינַיְיהוּ, וּמָאנֵי דְאַסְוָותָא בִּידֵיהּ, וַהֲוֵי שַׁוֵּי עַל כָּל חַד וְחַד, וְאִתְּסֵי. אַעֲבַר עֲלֵיהּ, וְלָא שַׁוֵּי עֲלֵיהּ. אָמַר לֵיהּ, מָארֵי, הָא אֲנָא מִבְּנֵי מַרְעִין שַׁוֵּי עָלַי.

אָמַר לֵיהּ לֹא כָּאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, דְּאִלֵּין אִתְפַּקָּדוּ לִי לְאוֹבָדָא לְהוֹן לְעָלְמָא דְּאָתֵי, אֲבָל בְּנוֹי דְּיַעֲקֹב לָאו כְּאִלֵּין. וּמִן קֳדָם מָה, עַל כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא. מַה הַיּוֹצֵא סָתַר וּבָנֵי, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָחֵי וּמַסֵּי, וְסָתַר וּבָנֵי. נָפַק הַהוּא גַבְרָא, וְסָח לִי עוֹבָדָא, אֲמָרִית בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּשַׁדְּרָךְ הָתָם לְמֶחֱמֵי דָא, וּלְמִשְׁמַע כְּדֵין מִפּוּמֵיהּ. וּכְדֵין סָח לִי יוֹסֵי חָרָשָׁא.

אָמַר רִבִּי יִצְחָק אָמַר רַב אַחָא, מַאי דִּכְתִיב (איוב, לב) וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם. אֶלָּא הַנְּשָׁמָה הִיא מְבִיאָה לָאָדָם לְהַכִּיר אֶת קוֹנוֹ, וּלְהַכְנִיסוֹ בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְאַשְׁרֵיהֶם אוֹתָם שֶׁנִּכְנָסִין בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה, בְּדֶרֶךְ הַנְּשָׁמָה, שֶׁבִּשְׁבִילָהּ יִזְכּוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וּלְמַעֲלַת הַקְּדוֹשִׁים.

אָמַר רִבִּי יִצְחָק אָמַר רִבִּי אַחָא, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הוּא קוֹנֶה הַנְּשָׁמָה מֵעַצְמוֹ. הַיְינוּ דְּתָנִינָן, בָּא לִיטָהֵר מְסַיְּיעִין אוֹתוֹ. אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים, שֶׁהֵם נִדְבָּקִים בְּכֹחַ הָאֲדָמָה שֶׁהִיא נִקְרֵאת נֶפֶשׁ חַיָּה הַנִּבְרֵאת מִן הָאֲדָמָה, שֶׁבִּשְׁבִילָהּ יִכְלוּ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

שָׁאַל רַבִּי דּוֹסְתָּאי לְרַבִּי אֱלִיעֶזְר, אָמַר לֵיהּ, אוֹתָהּ נֶפֶשׁ חַיָּה מַאי הֲוֵי מִינָהּ לְעָלְמָא דְאָתֵי. אָמַר לֵיהּ, לֹא תֵימָא הָכֵי, אֶלָּא אֵימָא מַאי הֲוֵי מִינָהּ תָּדִיר.

תָּא שְׁמַע, אָמַר רִבִּי בָּא, מַאי דִכְתִיב, (במדבר, טו) הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא. אֶלָּא כְּהֶבֶל דְּנָפֵיק מִפּוּמֵיהּ דְּבַּר נָשׁ, דְּלָא יָכִיל לְסָלְקָא לְעֵילָא, אֲפִילּוּ כִּמְלֹא עֵינָיו, וּמִיָּד תִּכְלֶה. כָּךְ הִיא אוֹתָהּ הַנֶּפֶשׁ הַחַיָּה, כְּאוֹתָהּ הֶבֶל שֶׁנִּכְרַת מִן הַפֶּה מְהֵרָה, וְתִכְלֶה, וְאֵינוֹ נִרְאֶה בָּעוֹלָם, וְהָיָה כְּלֹא הָיָה.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, וְהָא תְּנַן נַפְשׁוֹתָם שֶׁל רְשָׁעִים הֵן הֵם הַמַּזִּיקִין שֶׁבָּעוֹלָם. אָמַר לֵיהּ ר"י, שַׁפִּיר קָאֲמַרְתְּ, שֶׁהֵן הַמַּזִיקוֹת לְבַעֲלֵיהֶן, וּמוֹנְעוֹת כֹּחַ הַנְּשָׁמָה מֵעֲבוֹדַת בּוֹרְאָן, שֶׁאֵין מַזִּיק לָאָדָם אֶלָּא אוֹתָהּ הַנֶּפֶשׁ, עַל שֶׁנִּכְרְתָה וְכָלְתָה עִם הַגּוּף. וְאָמַר רִבִּי אַחָא, לָא תְּנַן הָכֵי, אֶלָּא נַפְשׁוֹתָם שֶׁל רְשָׁעִים כְּשֶׁיּוֹצְאוֹת מִן הַגּוּף, הֵן הֵם הַמַּזִּיקִים שֶׁבָּעוֹלָם.

אר"י, וְכָךְ וְכָךְ שַׁפִּיר, כְּשֶׁיּוֹצְאוֹת מִן הַגּוּף, אָז נִמְצָא הַנֶּזֶק. וְהֵיאַךְ מַזִּיק אוֹתוֹ נֶפֶשׁ לַגּוּף. וְהַכֹּל תְּמֵהִים הֵיאַךְ הֵם אוֹתָם הַנְּפָשׁוֹת מַזִּיקִין שֶׁבָּעוֹלָם עַל שֶׁדְּבֵקִים בִּבְנֵי אָדָם.

תָּנוּ רַבָּנָן, אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בַּר יַעֲקֹב, תָּמֵהַּ אֲנִי עַל אַנְשֵׁי הַדּוֹר, אִם רוּבָּם נַעֲשִׂים בְּכַשְׁרוּת. תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, (ויקרא, יא) וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים, מְלַמֵּד שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ.

מַאי קִידּוּשָׁא שַׁיָּיךְ הָכָא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בַּר יַעֲקֹב, שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ פְּרִיצוּתָא וַחֲצִיפוּתָא, וְלֹא לְשׁוּם זְנוּת כִּבְהֵמוֹת. שֶׁהַבְּהֵמוֹת אֵינָן עוֹשׂוֹת אֶלָּא לְכָךְ.

דְּהָא תְּנַן כָּל הַבּוֹעֵל לְשׁוּם זְנוּת, אוֹ לְשׁוּם מַה דַּאֲמָרָן, וְלֹא יִשְׁמוֹר אֶת עַצְמוֹ מֵאוֹתָן הַדְּבָרִים הַצְּרִיכִין, דְּתָנִינָן בְּמַתְנִיתָּא,