זהר חדש יג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חדש · יג א · >>

דף יג א[עריכה]

מתוך: זהר חדש (מנוקד)/בראשית (עריכה)

אַחֲרוֹנִים לָרִאשׁוֹן, אֲנִי הוּא. וְכִי אַחֲרוֹנִים יֵשׁ לָרִאשׁוֹן. אֵין. שְׁמוֹ הַמְיוּחָד. שֶׁהוּא רֹאשׁ וּמְיוּחָד. אֲחֵרִים הֵם: אָלֶ"ף דָּלֶ"ת נוּ"ן יוּ"ד, אֱלֹהִי"ם, שַׁדַּ"י, אֵ"ל, צְבָאוֹ"ת. וְהֵם מִתְכַּנִּים בְּיִחוּדוֹ, וְהוּא הוּא יִתְבָּרַךְ מַמָּשׁ, דִּכְתִיב וְאֶת אַחֲרוֹנִים אֲנִי הוּא.

ר' יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, וְר' יְהוּדָה בֶּן פַּזִּי, וְר' יִצְחָק, הֲווֹ אָכְלֵי בִּסְעוּדָתָא בְּהִילּוּלָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. ר' חִיָיא רַבָּה, הֲוָה יְנוּקָא, וַהֲוָה יָתִיב תַּמָּן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, לָמָּה לֹא נֶאֱמַר כִּי טוֹב בַּשֵּׁנִי. אָמַר לֵיהּ, מִפְנֵי שֶׁלֹּא נִגְמְרָה הַמְלָאכָה בַּשֵּׁנִי, וּכְשֶׁנִּגְמְרָה בַּשְּׁלִישִׁי, אָמַר כִּי טוֹב תְּרֵי זִמְנִי.

אָמְרוּ, נִשְׁאַל לְהַאי יְנוּקָא, דְּמִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִמְצֵאת הַנְּבוּאָה בְּפִי הַתִּינוֹקּוֹת, אוּלַי נִמְצָא דָבָר בְּפִיו. אָמַר לֵיהּ חִיָּיא בְּרִי, אֵימָא לָן, לָמָּה לָא נֶאֱמַר כִּי טוֹב בַּשֵּׁנִי. אָמַר לָהֶם, מִפְּנֵי שֶׁאֵין טוֹב אֶלָּא בְּאֶחָד. אָתָא רַבִּי שִׁמְעוֹן וּנְשָׁקֵיהּ, קָרֵי עֲלֵיהּ (ירמיה, א) הִנֵּה נָתַתִּי דְּבָרַי בְּפִיךָ.

אָמְרוּ שַׁעֲתָא קָיְימָא לֵיהּ, נִשְׁאַל בֵּיהּ, אָמְרוּ לֵיהּ, מַאי (שופטים, ה) וְאוֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ. מַה שֶּׁבַח הוּא זֶה לַצַּדִּיקִים. אָמַר לֵיהּ, מַה הַשֶּׁמֶשׁ כְּשֶׁיּוֹצֵא בִּגְבוּרָתוֹ, אִית דְּבַדְחֵי בֵּיהּ, וְאִית דְּלָא בַדְחֵי בֵּיהּ. כָּךְ הַצַּדִּיקִים, צַדִּיקִים כְּמוֹתָם, יָשִׂישׂוּ, וְהָרְשָׁעִים לֹא יָשִׂישׂוּ. אִית לְמַאן דְּעָבִיד רְפוּאָה, וְאִית לְמַאן דְּלָא עָבִיד. כָּךְ הַצַּדִּיקִים, יִהְיוּ רְפוּאָה לַטוֹבִים. וּמַכָּה לָרְשָׁעִים.

אָמְרוּ לֵיהּ, חִיָּיא בְּרִי, לָמָּה לֹא נִזְכַּר שֵׁם הַמְיוּחָד בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, אָמַר לוֹן, אֵין נָאֶה לְמֶלֶךְ הַכָּבוֹד לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ עַל הַמֵּתִים, וְעַל דָּבָר הַנֶּאֱבָד. כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, כְּשֵׁם שֶׁכָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבְּרָאָם הֵם כָּלִים וְנֶאֱבָדִים, כָּךְ שְׁמוֹ חַס וְשָׁלוֹם. וְלֹא הִזְכִּיר שְׁמוֹ הַמְיוּחָד, עַד שֶׁנִּבְרְאוּ כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁהֵם כָּלִים וְנֶאֱבָדִים. וּלְאַחַר כֵּן, הִזְכִּיר שְׁמוֹ עַל דָּבָר שֶׁהוּא קַיָּים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית, ב) בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. וּמִשְּׁאָר כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּרָא לֹא הִזְכִּיר בְּכָאן, אֶלָּא דָּבָר הַקַּיָּים, וְלֹא נֶאֱמַר בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים, אֶרֶץ וְשָׁמָיִם אָדָם וְחַיּוֹת וּבְהֵמוֹת וְעוֹפוֹת, שֶׁהֵם דְּבָרִים כָּלִים, אֶלָּא דָּבָר הָעוֹמֵד לְעוֹלָם, וְהֵם אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.

אָמְרוּ לֵיהּ, מַאי דִכְתִיב, (שם א) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם וְגו'. מַה צּוֹרֶךְ הָיָה לוֹ לְהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת רָקִיעַ לְהַבְדִּיל בֵּין הַמַּיִם. אָמַר לְהוּ, כְּבָר כְּתִיב (משלי, טז) כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ. לֹא בָּרָא הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּבָר שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ. וּבָרָא הָרָקִיעַ, וּכְשֶׁהוּא חוֹזֵר אֵינוֹ חוֹזֵר אֶלָּא לְעִתִּים יְדוּעִים. וְסִילוֹן אֶחָד שֶׁל מַיִם יוֹצֵא מִתְּהוֹמוֹת, וְסִילוֹן שֶׁל מַיִם יוֹצֵא מִגֵּיהִנֹּם, וְיוֹרֵד בְּצִינוֹר לְסִילוֹן הַתְּהוֹם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים, מב) תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ. וְהָרָקִיעַ נִכְנַס בְּאֶמְצַע מִשְּׁנֵיהֶם. וְאִלְמָלֵא שֶׁנִּכְנַס בֵּנְתַיִם, הָיוּ הוֹרְגִים לְשׁוֹתֵיהֶם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית, א) וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הַאי יְנוּקָא בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲמָרוֹ, דְּהָכֵי הַוְיָא מַמָּשׁ, דִּכְתִיב יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, בְּתוֹךְ מַמָּשׁ, בְּאֶמְצָעִית מַיָיא. בְּהִכָּנֵס הָרָקִיעַ בָּאֶמְצַע, מַחֲזִיר הַמַּיִם הָרָעִים הַיּוֹצְאִים מִגֵּיהִנֹּם לִמְקוֹמָן. וְלָא נָפִיק לְעָלְמָא מֵאִינוּן מַיָא, אֶלָּא כִּמְלֹא לוֹגָא, בִּימֵי אֱלִישָׁע. וְנֶאֱמַר בָּהֶם, (מלכים ב, ב) וְהַמַּיִם רָעִים וְהָאָרֶץ מְשַׁכֶּלֶת. כְּלוֹמַר, בִּשְׁבִיל שֶׁהַמַּיִם רָעִים, הָאָרֶץ מְשַׁכֶּלֶת מִבְּנֵי אָדָם, שֶׁכָּלִים בִּשְׁבִילָם.

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כּוֹלָא הַאי קְרָא מַסְהִיד עֲלֵיהּ. דְּאָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא עָשָׂה דָּבָר לְבַטָלָה, וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה גָּלוּי לְפָנָיו, שֶׁאוֹתָם הַמַּיִם הַיּוֹצְאִים מִגֵּיהִנֹּם, וְיִתְעָרְבוּ בַּמַּיִם הָאֲחֵרִים וְיַנְזִּיקוּ בְּרִיּוֹתָיו. עָשָׂה אֶת הָרָקִיעַ, לְהִכָּנֵס בְּאֶמְצַע שְׁנֵיהֶם, לְהַבְדִּיל בֵּינְתַיִם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם, בֵּין מַיִם הָרָעִים, לַמַּיִם הַטוֹבִים. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה מַמָּשׁ, שֶׁהַמַּיִם יוֹצְאִים לְהִתְעָרֵב בַּמַּיִם הַטוֹבִים, אָז הָרָקִיעַ חוֹזֵר וְנִכְנַס בֵּינְתַיִם, וּמַחֲזִירָם לְאָחוֹר.

תָּא שְׁמַע, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הַנֵּי מַיָיא דְּאִינוּן לְחַיָּיא עָלְמָא, וּלְתִקּוּנֵיהוֹן דִּבְרִיָּיתָא, הֵיאַךְ יִתְקָרוֹן. אָמַר רִבִּי בְּרֶכְיָה, הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמַיִם, דְּאִינוּן מַיָיא טָבִין.

ר' חִיָּיא בַּר אַבָּא, הֲוָה אָזִיל בְּאוֹרְחָא, וְלָאָה מִתְּקִיפוּתָא דְּשִׁמְשָׁא, וַהֲוָה צָחֵי לְמִשְׁתֵּי מַיָא. פָּגַע בְּהַאי מַדְבְּרָא, וְאַשְׁכַּח חַד אִילָנָא, יָתִיב תְּחוֹתֵיהּ, עַד דְּזָקֵיף עֵינוֹהִי, חָמָא חַד מַעֲיָינָא דְמַיָא דָקִיק. חָדֵי לְמִשְׁתֵּי מִנְּהוֹן. שָׁתֵי מִן מַיָא, וַהֲווּ מְרִירָן, אֲמַר לְשַׁמָּשֵׁיהּ, הַיְינוּ טַעֲמָא דְר' אֶלְעָזָר, דְּאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, לֵית לָךְ בְּעָלְמָא, דְּלֵית תַּמָּן תַּמְצִיתָא מֵהַהוּא סִילוֹנָא דְּגֵיהִנֹּם, בַּר אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. וְאִלְמָלֵא דְּשָׁתָן כָּל עָלְמָא מֵהַהוּא תַּמְצִיתָא דְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, לָא יָכִיל לְמִשְׁתֵּי מִנַּיְיהוּ.

אָמַר רִבִּי הוּנָא, הַאי רָקִיעַ דִּכְתִיב וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ, הוּא הָרָקִיעַ הַיָּדוּעַ לְמַעְלָה שֶׁעַל רָאשֵׁי הַחַיּוֹת. דִּכְתִיב (יחזקאל, א) וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, הַאי חַיּוֹת, חַיָּה כְּתִיב חָדָא, לָמָּה נֶאֱמַר רָאשֵׁי. אָמַר רִבִּי הוּנָא, אִית חַיָּה חַד רַבָּא, וְשַׁלִּיטָא עַל כָּל שְׁאָר חֵיוָתָא קַדִּישָׁא, וְזִיוֹהִי רַבְרְבִין סַגִּיאִין. לֵיהּ רֵישִׁין דְּזִיוָוא סַגִּיאִין, וּכְדֵין כְּתִיב רָאשֵׁי הַחַיָּה. וְדָא הִיא הַחַיָּה, דְּחָמָא יְחֶזְקֵאל בְּחֵיזוּ נְבוּאָתָא. וְאִי סַלְקָא דַעְתָּךְ דְּהוּא הַחַיּוֹת. תָּא שְׁמַע, כְּתִיב (שם) וָאֵרֶא הַחַיּוֹת וְגו', חָמָא הַאי, וְחָמָא הַחַיּוֹת.

הַאי רָקִיעַ לְמַאי אָתָא. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, לְאַפְרָשָׁא בֵּין מַלְאָכִין קַדִּישִׁין דְּמִתְּחוֹת הַהוּא רְקִיעָא, וּבֵין מַלְאָכִין קַדִּישִׁין דְּזָכוּ דְּאִינוּן לְעֵילָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וַיַּעַש אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ. בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, מַלְאָכַיָא דְּאִינוּן תְּחוֹת הַהוּא רְקִיעָא. וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ, מַלְאָכַיָא דְּאִינוּן מִלְּעֵילָא. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, שְׁמַע מִינָּהּ דְּהוּא פַרְגּוֹד דְּמַפְסִיק בֵּינְתַיִם.

רַבִּי אֱלִיעֶזְר שָׁאַל לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, אָמַר לֵיהּ, הַאי רָקִיעַ דְּאִתְבְּרֵי בַּשֵּׁנִי, מַאי הוּא, אָמַר לֵיהּ, רָזָא עִילָּאָה הוּא, דְּבָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְמוּנֶה תְּחוֹת יְדֵיהּ, וּבָחַר בֵּיהּ, וְשַׁלְטֵיהּ עַל כָּל חֵילֵי שְׁמַיָא, וּבְגִין הַהוּא עִנְיָנָא, לֹא נֶאֱמַר כִּי טוֹב בַּשֵּׁנִי. אַף עַל פִּי דְּשׁוּלְטָנָא יְתֵירָא אִית לֵיהּ, דְּכוֹלָא תְּחוֹת יְדֵיהּ, לְאַחֲזָאָה לְכָל עָלְמָא, דְּלֵית טִיבוּ וִיקָרָא וּפִרְקוֹנָא וְגֵאוּתָא, אֶלָּא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹהִי.

וְעוֹד אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, מַאי דִכְתִיב, (שיר השירים, ו) אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת