ויקרא רבה ג ו
"והביאה אל בני אהרן" (ויקרא ב) תני ר' חייא: ואפילו רבות. אמר רבי יוחנן (משלי יד): "ברב עם הדרת מלך".
"וקמץ משם מלא קומצו מסלתה ומשמנה"-- "מסלתה", ולא כל סולתה; "משמנה", ולא כל שמנה. הרי שהביא מנחתו מגולה מאספמיא וראה את הכהן שהקמיץ ואכל את השאר. אמר אוי לי כל הצער הזה שנצטערתי בשביל זה! והכל מפייסין אותו ואומרים לו ומה אם זה --שלא נצטער אלא שני פסיעות בין האולם למזבח-- זכה לאכול, אתה --שנצטערת כל הצער הזה-- עאכ"ו! ולא עוד אלא "והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו".
רבי חנינא בר אבא אזל לחד אתר, אשכחא הדין פסוקא ראש סדרא "והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו". מה פתח עלה? (תהלים יז): "ממתים ידך ה' ממתים מחלד"
- "ממתים ידך ה' "-- מה גבורים הם אלו שנטלו חלקן מתחת ידך ה'! ואיזה? זה שבטו של לוי;
- "ממתים מחלד"-- אלו שלא נטלו חלק בארץ;
- "חלקם בחיים"-- אלו קדשי מקדש;
- "וצפונך תמלא בטנם"-- אלו קדשי הגבול;
- "ישבעו בנים"-- "כל זכר בבני אהרן יאכלנה";
- "והניחו יתרם לעולליהם"-- "והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו".
אהרן זכה לבנים בין כשרים בין פסולים, שנאמר (מלאכי ב) "בריתי היתה אתו החיים והשלום"-- שהיה רודף שלום בישראל.
(שם) "ואתנם לו מורא ויראני"-- שקיבל עליו דברי תורה באימה וביראה וברתת ובזיע.
מה ת"ל "מפני שמי נחת"? אמרו, בשעה שיצק משה שמן המשחה על ראש אהרן נרתע ונפל לאחוריו ואמר אוי לי, שמא מעלתי בשמן המשחה! השיבה רוח הקודש ואומר לו (תהלים קלג) "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד כשמן הטוב על הראש...כטל חרמון שיורד..."-- מה הטל אין בו מעילה, אף השמן אין בו מעילה.
"כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן"-- וכי שני זקנים היו לאהרן?! ואת אמרת "הזקן זקן"?! אלא כיון שראה משה את השמן יורד על זקן אהרן, היה שמח כאילו על זקנו ירד.
- "תורת אמת היתה בפיהו"(מלאכי ב)-- שלא אסר את המותר ולא התיר את האסור.
- "בשלום ובמישור הלך אתי"-- שלא הרהר אחר דרכי המקום כדרך שלא הרהר אבינו אברהם.
- "ורבים השיב מעון"-- שהשיב פושעים לתלמוד תורה. וכן הוא אומר (שיר א) "מישרים אהבוך".
- מה כתיב בו בסוף? (מלאכי ב) "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו..."