ויקיטקסט:מאמרים לציבור/הביאור החי לתנ"ך

"תיבת הפלאים" לטקסטים: הביאור החי

מאמר על הביאור הפתוח לפסוקים, נראה לי שיכול להתאים למוסף שבת של מקור ראשון

רש"י, גדול הפרשנים, כבר הודה לפני נכדו (רשב"ם על בראשית לז ב): "שאילו היה לו פנאי, היה צריך לעשות פרושים אחרים, לפי הפשטות המתחדשים בכל יום". ואכן, פעמים רבות, כשאני קורא בעלוני השבת או בעיתונים, אני מוצא בהם פירושים יפים ומקוריים לפסוקים מהתורה, פירושים שאי אפשר למצוא בספרי הפירושים הרגילים. אני תמיד שמח לגלות פירושים חדשים, אך יחד עם זה אני גם מצטער על כך שהפירושים הללו יאבדו כאשר העלון שהכיל אותם ייגנז, ורוב האנשים שילמדו את הפסוק, כלל לא יידעו על קיומם.

אני יכול, כמובן, לגזור את המאמרים המקוריים ולשים אותם בכרך המתאים של "מקראות גדולות" או של "דעת מקרא", כך שבפעם הבאה שאלמד את הפסוק, אראה גם את הפירושים החדשים. כך אפתור את הבעיה לעצמי, אבל לא לכל שאר הלומדים שילמדו את הפסוק ברחבי העולם היהודי. הייתי רוצה שתהיה, בכל כרך של "מקראות גדולות", מין תיבת פלאים, שלתוכה יהיה אפשר להכניס מאמרים שנגזרו מתוך עלונים, וכל מי שיפתח את התיבה בכרך שנמצא בביתו, יראה את כל המאמרים שהכניסו כל הלומדים, בכל רחבי העולם, לתוך התיבה שלהם.

מתברר שיש תיבה כזאת. היא אמנם לא נמצאת (כנראה) בכרכי "מקראות גדולות" שנמצאים בספריה שלכם, אבל היא נמצאת באינטרנט - באתר שנקרא ויקיטקסט - http://he.wikisource.org.

ויקיטקסט הוא ויקיפדיה של טקסטים

ויקיטקסט הוא "אח צעיר" של ויקיפדיה. ויקיפדיה היא אנציקלופדיה אינטרנטית פתוחה, שבה כל אחד ואחת יכולים לכתוב ערכים חדשים ולתקן ערכים קיימים. במחשבה ראשונה קשה להאמין שאפשר כך לייצר משהו שדומה לאנציקלופדיה, והרי אם כל אחד יכול לשנות, הרי שכל אחד יכול גם לקלקל ולהרוס. אך המציאות מוכיחה שהדבר אפשרי. אמנם קל מאוד להוסיף ולשנות מידע בוויקיפדיה, אבל גם קל לבטל שינויים שנעשו ו"לחזור אחורה". לכן, אם מוכנס לוויקיפדיה (בזדון או בשוגג) מידע שאינו נכון, עד מהרה יהיה מי שישים לב לכך ויתקן את המעוות. לעומת זאת, אם הוסף מידע נכון, או שופרה מהימנותו של מידע קיים, הסיכוי שיהיה מי שירצה לשנות את התוספות החדשות קטן הרבה יותר. כתוצאה מכך המידע שבוויקיפדיה הולך ומשתפר עם הזמן, והיא נחשבת כיום לאנציקלופדיה איכותית גם ביחס לאנציקלופדיות מסורתיות הנערכות על-ידי מומחים. ויקיפדיה העברית קיימת כבר כ-6 שנים, ויש בה כמעט 100 אלף ערכים שונים, שנכתבו על ידי [כמה?] גולשים שונים.

ויקיטקסט הוא ויקיפדיה של טקסטים. יש בו טקסטים שהוקלדו והוגהו על-ידי הגולשים, וכמו בויקיפדיה, כל אחד ואחת יכולים להשתתף. בויקיטקסט ניתן למצוא טקסטים רבים מארון הספרים היהודי, כגון: התנ"ך, המשנה והתלמוד עם מפרשיהם העיקריים, חלק מספרות המדרשים, הראשונים והאחרונים, ספרי הלכה, ספרי קבלה וחסידות, ספרי הרב קוק ועוד. ניתן גם למצוא טקסטים חילוניים, כגון: חוקים מספר החוקים של מדינת ישראל, שירים וסיפורים עבריים ומתורגמים. בוויקיטקסט מקבלים בברכה כל טקסט מכל סוג שהוא שנדפס אי-פעם.

בנוסף לטקסטים עצמם, קיימים דפים של ביאורים על הטקסטים. כיום קיימים ביאורים בעיקר על התנ"ך ועל התלמוד. הביאורים על התנ"ך נחלקים לשני סוגים עיקריים - ביאורי פרקים וביאורי פסוקים:

• א. ביאורי פרקים הם דפים שבהם מובא הטקסט המלא של הפרק מהתנ"ך, ומעל כל מילה קשה ישנו פירוש אחד, קצר ופשוט המאפשר להבין את הפרק בקלות. כמו כן ישנם תצלומים וציורים המקלים על הבנת הפרק.
• ב. ביאורי פסוקים הם דפים שמטרתם להביא סיכום מסודר ומפורט של כל הפירושים על פסוק כלשהו מהתנ"ך, החל מהפירושים המוקדמים של המתרגמים, חכמי התלמוד ופרשני ימי הביניים, ועד לפירושים בני דורנו, "לפי הפשטות המתחדשים בכל יום".

וכאן בדיוק נמצאת "תיבת הפלאים" שתיארתי בתחילת המאמר. בכל פעם שאני (או כל אדם אחר) מוצא פירוש מקורי באחד מעלוני השבת (או בכל מקום אחר), הוא יכול להיכנס לדף הביאור של הפסוק ולהוסיף לשם תקציר של הפירוש, וכך כל אדם אחר, בכל מקום בעולם, שילמד את הפסוק, יראה את אותו פירוש המצטרף לשאר הפירושים שנכתבו על פסוק זה בכל הדורות. הביאור הזה חי, גדל וצומח כאשר גולשים חדשים נכנסים לאתר ומוסיפים לו פירושים חדשים.

נכון לכתיבת מאמר זה, קיימים ביאורים לכל הפרקים בתורה, בנביאים ראשונים, בחמש מגילות, ובספרי משלי, דניאל, עזרא ונחמיה, וגם לחלק מהפרקים בנביאים אחרונים. כמו כן, קיימים ביאורים ליותר מ-1600 פסוקים, שהם כ-7 אחוזים מהפסוקים בתנ"ך.

ההקרבה

כמובן, אפשר לשים ב"תיבת הפלאים" לא רק תקצירים של פירושים שכתבו אחרים בעלוני שבת, אלא גם פירושים מקוריים שהגו הגולשים עצמם. אולם כדי להשתמש בתיבת הפלאים למטרה זו דרושה מידה של הקרבה. מי שרוצה להוסיף פירושים חדשים לתוך התיבה, צריך לוותר ולהקריב חלק מזכויות היוצרים שלו. הויתור מתבטא בעיקר בשני עניינים - זכות העתקה וזכות שינוי:

• א. לכל אדם מותר להעתיק את הטקסטים המתפרסמים באתר לכל מטרה, אפילו למטרה מסחרית. זהו ויתור כואב במיוחד לאנשים שמתכננים להרויח כסף מפרסום הפירושים המקוריים שלהם: אם הם יעלו את הפירושים שלהם לאתר ויקיטקסט, כל אחד יוכל להעתיק אותם, להדפיס אותם ולמכור אותם, וכך להרויח כסף על חשבונם. עד כמה שידוע לי, עד היום אף אחד לא עשה זאת, אך על-פי תנאי הרשיון הדבר מותר, ואנשים שאינם מעוניינים לאפשר לאנשים אחרים להעתיק ואף למכור את הטקסטים שלהם, לא יוכלו לשים את פירושיהם בתיבת הפלאים.
• ב. לכל אדם מותר לשנות את הטקסטים המתפרסמים באתר, למשל, לתקן את הניסוח או את העיצוב, להוסיף או למחוק. זהו ויתור כואב במיוחד לאנשים המקנאים לשלמות הטקסטים שלהם, ומעוניינים שהטקסטים שלהם יישארו בדיוק כפי שכתבו אותם ללא כל שינוי. עד כמה שידוע לי, עד היום אף אחד לא ביצע שינוי שקלקל או השחית פירוש שהתפרסם באתר ויקיטקסט, כל השינויים היו רק תיקונים והוספות. אולם יש אנשים שאינם מעוניינים לאפשר כל שינוי בטקסטים שיצאו מתחת ידם, גם לא שינוי לטובה, ואלו לא יוכלו לשים את פירושיהם בתיבת הפלאים.

אינני מזלזל בשני הויתורים הללו, אלה בהחלט ויתורים כואבים, אך לדעתי הם כדאיים. מטרתם היא להבטיח שהביאור יישאר חי, שכל אדם יוכל להרחיב ולהעמיק אותו באופן חופשי גם בעתיד, שאף אחד לא יוכל לקחת בעלות עליו ולמנוע מאחרים להמשיך ולהרחיב אותו.

רשיון מסוג זה מתאים במיוחד לביאורים על התנ"ך: (בכורות כט א): "אמר רב יהודה אמר רב: דאמר קרא ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה - מה אני בחינם, אף אתם בחינם...." - קיבלנו את התורה בחינם, ללא כל מגבלות הקשורות לזכויות יוצרים, וכאשר אנחנו כותבים פירושים על התורה, ראוי שננהג באותו אופן וניתן אותם בחינם.

בנוסף לכך, יש שתי זכויות שעליהן אין צורך לוותר:

• א. זכותו של היוצר לקבל הכרה והערכה על עבודתו. שמם כל היוצרים, העורכים והמתקנים של כל דף נרשם אוטומטית, וכל גולש יכול לראות את ההסטוריה של כל דף ולדעת מי האנשים שתרמו ליצירתו. כל מי שמעתיק קטע מתוך הדף, צריך לציין מהיכן הוא נלקח, כך שהיוצרים יוכלו לקבל קרדיט על יצירתם.
• ב. זכותו של היוצר שלא להיות אחראי לשינויים שעשו אחרים. מי שמעתיק טקסט מתוך ויקיטקסט ומשנה אותו, חייב לציין מה הוא שינה, על-מנת שהכותב המקורי לא ייחשב לאחראי על שינויים שנעשו שלא בידיעתו.

תיבת הפלאים פתוחה. כל אלה שיש להם עניין וידע בפרשנות תנ"ך, ומוכנים לקבל על עצמם את הויתורים הכואבים הקשורים לזכויות יוצרים, מוזמנים להיכנס ולתרום לביאור החי.