וימתקו המים/י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרק י: הרע כיסא לטוב- ה' מכריח לקבל את הטובה

מקורות[עריכה]

חזקיהו- "ויעש הישר בעיני ה' "

וַיְהִי בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ חִזְקִיָּה בֶן אָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה:
ב בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וְשֵׁם אִמּוֹ אֲבִי בַּת זְכַרְיָה:
ג וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי  ה' כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד אָבִיו:
ד הוּא הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבֹת וְכָרַת אֶת הָאֲשֵׁרָה,
וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן:
ה בַּה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּטָח, וְאַחֲרָיו לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכֹל מַלְכֵי יְהוּדָה וַאֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו:
ו וַיִּדְבַּק בַּה' לֹא סָר מֵאַחֲרָיו, וַיִּשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו אֲשֶׁר צִוָּה  ה' אֶת מֹשֶׁה:
ז וְהָיָה ה' עִמּוֹ בְּכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא יַשְׂכִּיל, וַיִּמְרֹד בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר וְלֹא עֲבָדוֹ:
ח הוּא הִכָּה אֶת פְּלִשְׁתִּים עַד עַזָּה וְאֶת גְּבוּלֶיהָ מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד עִיר מִבְצָר: 
                                                                                                       
                                                 (מלכים ב', י"ח, א-ח)


חזקיהו פועל להפצת התורה

"וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יָסוּר סֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמֶךָ וְעֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ וְחֻבַּל עֹל מִפְּנֵי שָׁמֶן" (ישעיהו י', כז) 
אמר רבי יצחק נפחא חובל עול של סנחריב
מפני שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות.
מה עשה? נעץ חרב על פתח בית המדרש.
ואמר: "כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו"
בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ.
מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואישה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה.		                                                                                           
                                                                    (סנהדרין צ"ד, ע"ב)

ה' מכריח את חזקיהו לקבל את הטובה

 "אַחֲרֵי הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת הָאֵלֶּה בָּא סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיָּבֹא בִיהוּדָה וַיִּחַן עַל הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת וַיֹּאמֶר לְבִקְעָם אֵלָיו" 
                     (דברי הימים ב', ל"ב, א)
מה הפירוש "אחרי הדברים והאמת?"
אמר רבינא: לאחר שקפץ הקב"ה ונשבע 
ואמר: אם אומר לחזקיהו, אני אביא את סנחריב ואמסור אותו בידך. 
          הוא יענה: אינני רוצה אותו ואינני רוצה את פחדו.
מיד קפץ הקב"ה ונשבע: אני אביא אותו, את סנחריב.
שנאמר: "נִשְׁבַּע ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר
       אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי כֵּן הָיָתָה
       וְכַאֲשֶׁר יָעַצְתִּי, הִיא תָקוּם:  
       לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר בְּאַרְצִי, וְעַל הָרַי אֲבוּסֶנּוּ 
       וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלּוֹ וְסֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמוֹ יָסוּר" (ישעיהו י"ד, כד-כה)
אמר רבי יוחנן: אמר הקב"ה: יבוא סנחריב ויעשה אבוס לחזקיהו וסייעתו.
                                                          (סנהדרין צ"ד, ב)

אשור צר על ירושלים ומאיים להחריבה

יג וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם...
יז וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת תַּרְתָּן וְאֶת רַב סָרִיס וְאֶת רַבְשָׁקֵה מִן לָכִישׁ אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בְּחֵיל כָּבֵד יְרוּשָׁלִָם,
וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלִַם וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ  וַיַּעַמְדוּ בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֲשֶׁר בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כֹבֵס:
                                                                (מלכים ב', יח)

תפילת חזקיהו

 טו וַיִּתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי ה' וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים
 לְבַדְּךָ לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ:
 טז הַטֵּה ה' אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח ה' עֵינֶיךָ וּרְאֵהה וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי סַנְחֵרִיב אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ לְחָרֵף אֱלֹהִים חָי:
 יז אָמְנָם ה' הֶחֱרִיבוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר אֶת הַגּוֹיִם וְאֶת אַרְצָם:
 יח וְנָתְנוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם בָּאֵשׁ: כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה כִּי אִם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן וַיְאַבְּדוּם:
 יט וְעַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ הוֹשִׁיעֵנוּ נָא מִיָּדוֹה וְיֵדְעוּ כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ:

ה' שומע אל תפילת חזקיהו

לב לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֹא יָבֹא אֶל הָעִיר הַזֹּאת וְלֹא יוֹרֶה שָׁם חֵץ 
וְלֹא יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן וְלֹא יִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ סֹלְלָה: 
לג בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יָבֹא בָּהּ יָשׁוּבה וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת לֹא יָבֹא נְאֻם ה': 

ישועת ה' כהרף עין

לה וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶףה וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים:
 לו וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּרה וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה:
                                                                         (מלכים ב', י"ט)

א. "צדיק ורע לו"[עריכה]

המלך חזקיהו היה מלך צדיק. הכתוב מעיד עליו "ויעש הישר בעיני ה' ". יתר על כן חזקיהו ביער את העבודה זרה מיהודה, והשיב את עבודת בית המקדש על כנה. אביו אחז עבד עבודה זרה וחילל את המקדש. ואילו חזקיהו פעל במלוא כוחו לטהר את הארץ ולחדש את עבודת בית המקדש. הכתוב מאריך בפועלו באשר לחיזוק העם בעבודת ה'. והנה למרות כל מעשיו הטובים מלך אשור בא ונלחם נגד יהודה. סנחריב כבש את ערי יהודה ובא עם המוני חייליו וצר על ירושלים. והקורא שואל: "זו תורה וזו שכרה?!" בעקבות המצב הקשה חזקיהו נזעק ומתפלל לה'. המלך חזקיהו פונה לנביא ישעיהו שגם הוא יתפלל לה'. העם כולו במצור קשה ובאיומים מחרידים. עד כאן הרי לנו עונש קשה, איום ונורא למלך חזקיהו ולכל העם שנותר מיהודה וברח לירושלים. כל שארית יהודה מסתתרת בירושלים המבוצרת מפני חרבו של סנחריב. המצב נראה אבוד. חזקיהו ועם ישראל נתונים במצור קשה. חסרי כוחות פיזיים וחסרי צבא שיגן עליהם וילחם בסנחריב מלך אשור. זה בא בחילות רבים מאוד ועצומים. והמצב נראה חסר סיכוי.

ב. המהפך הגדול[עריכה]

והנה ה' שומע לתפילת יראיו. ה' עושה נס וגורם למגיפה במחנה אשור. 185 אלף חיילי אשור מתים בלילה אחד. עם ישראל ניצל ממות, מהרס, מחורבן ומגלות. יתר על כן עם ישראל לוקח שלל רב מאוד ממחנה אשור העצום. זאת מאחר שיתר חיילי אשור שלא מתו, נסו על נפשם. בשוך הסערה עם ישראל יוצא נשכר בכל קנה מידה. הפחד, הסיוטים והאיומים היו משתלמים.

לא מדובשך ולא מעוקצך
המשל העממי אומר: "לא מדובשך ולא מעוקצך". לפעמים, האדם מוותר על הדבש, אם הוא כרוך בקבלת עוקץ. גם כאן במלחמה של אשור נגד יהודה הסבל מהמלחמה היה קשה מנשוא. אולם לבסוף העם היהודי זכה בשלל רב, ויצא נשכר בכל קנה מידה.
אולם אם הבחירה היתה בידי חזקיהו, הגמרא מעידה שחזקיהו היה מוותר. כדברי הגמרא: "לא אשור ולא פחדו".

לא מחשבותי- מחשבותיכם
אולם מתברר "שלא מחשבותי- מחשבותיכם". להקב"ה יש תוכניות משלו. הקב"ה מעדיף שעם ישראל יסבול קצת או הרבה, אולם בסופו של דבר ירוויח המון. ההשגחה העליונה רוצה שאשור יבוא, ילחם, יאיים ויציק לתושבי יהודה. אולם בסופו של דבר יהיה קידוש שם שמים עצום. שמו של הקב"ה יתגדל ויתקדש בעולם. מאידך תושבי יהודה יצאו נשכרים ובגדול.

ג. ניתוח כואב וקשה אך מציל חיים- הסבל משתלם[עריכה]

במקרה של חזקיהו ואשור העם שסבל ראה את הישועה. המלך חזקיהו סבל מאוד כמלך, אך זכה וראה את נפלאות ה'. כל מי שהיה בירושלים הנצורה חשש לחייו. חי בסיוט, אולם לבסוף כולם זכו בשלל רב מאוד.
אולם לצערינו, בהרבה מהמקרים אותו אדם שסובל, לא יזכה לראות את הרווחים הנפלאים שבסבל. לפעמים העם כולו סובל, ורק דור לאחר מכן רואים את הישועה ואת התוצאות הטובות. האגדה שלפנינו מדגישה עניין זה במלוא העוצמה.
הקב"ה יודע שאם הוא ישאל את חזקיהו, ויאמר לו שיבוא סנחריב ואחר כך יקבל את כל השלל שלו, חזקיהו יוותר. חזקיהו לא ירצה. בלשון האגדה: "לא אשור ולא ביעותיו". לכן "קפץ ה' ונשבע". ה' נשבע שכן יביא את אשור ועם ישראל ירוויח בסוף. כלומר, ה' מכריח את חזקיהו לסבול ואחר כך לקבל את המתנה.
הדבר דומה למי שצריך לעבור ניתוח מכאיב וטיפול ממושך ומכאיב לא פחות. אולם ברור כי אחרי הניתוח והטיפולים הכרוכים בכך החולה מקבל את חייו במתנה. רק ילד קטן לא יסכים לניתוח. כי ילד קטן רואה רק "כאן ועכשיו". אולם ככל שמתבגרים ומבינים, ודאי ובודאי שמסכימים. כל אחד יסכים לסבול כשלב מכין לרפואה ולישועה.
כל המקרה של חזקיהו הוא בבחינת שיעור מאלף. איך להסתכל על מציאות קשה ובעייתית. המצב בירושלים היה מחריד. חרב מונפת על ירושלים. עם שלם במצור ובאיומי מוות, חורבן וגלות. המציאות בעיני בשר ודם מביאה לידי יאוש מוחלט. חיילי חזקיהו מועטים וחלשים, ומנגד צבא אשור חזק ומונה מאות אלפי לוחמים. והנה לה' תוכניות משלו. ישועת ה' כהרף עין. בן לילה וכל הגלגל מתהפך. כל המציאות משתנה מקצה לקצה. צבא אשור מת במגפה. בלילה אחד מתים 185,000 חיילי אשור. שארית הצבא נסים על נפשם, כאשר הם מותירים אחריהם ציוד יקר ורב לאין שיעור. העם הדל והחלש, שהיה במצור בירושלים, יצא מהעיר כמנצח, וכל שנותר לו לעשות- זה לבזוז את השלל.

ד. מסקנות מסיפור חזקיהו וצבא סנחריב[עריכה]

סיפורו של חזקיהו ומפלת סנחריב מחזקים את כל מי שבצרה. כל מי שנקלע למציאות קשה, שנראית חסרת סיכוי. הסיפור של חזקיהו נותן תקוה ומסיר את היאוש מהמצבים הכי קשים.
לסיכום אגדה זו של "קפץ ה' ונשבע" נמצאנו למדים שלושה לימודים חשובים:

1. כוחה של תפילה
כזכור חזקיהו התפלל "מקירות לבו". כמו כן הוא ביקש מהנביא ישעיהו להתפלל לה'. אם כן הלימוד הראשון הוא שתמיד יש מקום לתפילה ולזעקה לה'. תפילה- אינה חוזרת ריקם!


2. ישועת ה' כהרף עין
מי שנתון במצוקה צריך לזכור שישועת ה' כהרף עין. מי שיזכור זאת, לעולם לא יתייאש. אין יאוש בעולם כלל. גם אם המצב נראה חסר סיכוי. אין זה נכון. זוהי עצת היצר. תמיד יש תקוה, תמיד יש סיכוי. צריך להוסיף ולהתפלל. "וישועת ה' כהרף עין".

3. הקב"ה נותן לנו רק טוב
אם נדע כמה הקב"ה אוהב את עמו. כמה הקב"ה רוצה את טובתנו. אזי תמיד נשמח. וגם במצבים קשים יהיה לנו הכח לסבול ולצפות לישועת ה'. יש להבין שהסבל הוא רק מירוק עוונות. ובעקבות הזיכוך נזכה לטוב ה'.